[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קאט פארק
/
מוות והתאבדות

בכיתה ט' הכרתי אותו הוא היה מקסים לא ראיתי דבר שדומה לו
בחיים, אחרי כמה שבועות שנינו הבנו שאנחנו מאוהבים ונהיינו
חברים.
עם הזמן כבר לא היה אפשר להגיד יעל בלי להגיד גיא וגיא בלי
להגיד יעל היינו צמד חמד לא היה אפשר להפריד בנינו. כך עברה לה
כיתה ט' ובחופש הגדול בילנו על החוף של הכינרת רוב הזמן או
שהיינו באילת בסוויטה של ההורים שלו וגם כיתה י' ששנינו ביחד
באותה מגמה ובאותה כיתה לא היה רגע אחד שלא היינו ביחד, היו
כאלה שאמרו שאנו יותר מידי ביחד אך האהבה שפרחה לא נתנה לנו
להפרד לרגע.
בחופש הגדול כבר עברתי לגור אצלו בקרוון במושב בתקופה הזאת
עשינו חיים משוגעים עד שפעם אחת שנסענו על הטרקטורונים יחד עם
עוד ידיד לנו שקראים לו יונתן, שניהם עשו תחרות זה דבר רגיל
כיוון שהם תמיד עשו תחרות, אך למרות הכל הפעם זה היה שונה לא
חיכיתי שדבר כזה יבוא בתוך כל הכיף הזה אבל זה בא ולא יכולתי
לעצור אותו.
בזמן שהם יתחרו היה לגיא תאונה עם הטרקטורון והוא התהפך ונפל
עם הראש על סלע שהיה מחודד וגסס למשך כמה דקות וכשיונתן ניגש
אליו דקה לפני גיא אמר לו "יונתן תשמור אליה למעני בבקשה"
ושאני הגעתי החזקתי לו את היד אך אז הוא כבר לא היה יכול לדבר
אלא הוא רק יסתכל עלי עצם את העינים ונפח את נשמתו אני פרצתי
בבכי "גיא בבקשה תקום, לא זה לא יכול להיות אמיתי" צעקתי
והמשכתי לבכות עד שיונתן חזר עם האמבולס והמשטרה אך כבר לא היה
מה לעשות חוץ מאשר לקבוע את מותו.
מאז כבר עברה שנה ואתמול אני שוב ישבת ליד הקבר באזכרה בוכה
כאילו רק עכשיו קוברים אותו למרות שאת החלק של הקבורה אני לא
כל כך וזכרת כי התעלפתי די בהתחלה.
ועכשיו אני לוקחת את האקדח של אבי ומחכה שכולם יצאו מהבית ילכו
ויתנו לי להתיחד עם גיא שלי לתקוע לי את הכדור בראש ולעוף
מהעולם המגעיל הזה שבו אפילו את האהבה היחידה שלי לקחו לי.
עברה שעה כולם כבר הלכו מזמן אבל אני נשארתי לי עוד קצת במיטה
הלכתי למטבח ואכלתי לי שם משהו אני לא רוצה למות על בטן ריק
עדיף למות שבעים מאושרים אך אני גם כך מאושרת כיוון שאני סוף
סוף יהיה עם גיא ולא לבד בעולם האכזר והרע הזה.
אז זהו עכשיו האקדח בידי אני בודקת שהוא טעון, כן הוא טעון אני
מצמידה אותו לרקה ויורה יורה את הכדור לתוך ראשי ורואה איך אני
יוצאת מהגופי, אבל למה אני לא עולה לגן עדן? במקום זה אני
יורדת למטה לגהינום ומתה שם איך שכחתי אנשים שמתאבדים לא עולם
לגן עדן.
סליחה גיא עכשיו בכלל לא נוכל להתאחד כי אני כאן ואתה שם.
סליחה גיא שעשיתי את מה שהיה אסור לי.
בחיים אני לא השכח אותך ולא משנה מה יקרה לי פה בגהנום.
אני אוהבת אותך גיא!!!!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מי אמר הפסקת
סיגריה ולא
קיבל?"






אילנה מפגינה
פיקציה אורלית


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/2/01 0:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קאט פארק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה