משתתפים: קונה
מוכר.

זמן: אחה"צ

מקום: חנות דיסקים.

( גם הקונה וגם המוכר הם חומים/שחורים )
קונה: כמה עולה דיסק?
מוכר: איזה דיסק?
קונה: דיסק למוזיקה.
מוכר: אהה...
( שקט ).
קונה: נו...
מוכר: מה נו?
קונה: כמה עולה דיסק?
מוכר: אהה, דבר ברור. אחרת לא מבינים.
( שקט ).
קונה: אז כמה זה עולה?
מוכר: מה?
קונה: הדיסק.
מוכר: אהה, דיסק למוזיקה כן?
קונה: כן...
מוכר: אהה, אז אולי תשאל הכל בבת אחת, אחרת לא מבינים.
קונה: טוב, פעם הבאה.
( שקט )
קונה: ( מעוצבן ) אז כמה עולה הדיסק למוזיקה?!
מוכר: ( מתגבר על קולו ) למה לצעוק תגיד לי?! למה?! אני הרמתי
עליך את קופסאת הקול שלי?! אני באתי אליך בתלונות?! האם קרה
שלא עניתי לך לשאלה פעם?! למה אני לא מוכר מספיק טוב בשבילך?!
האם זה בגלל שאני לבן?! יש לך משהו נגד לבנים, הא? אני תופס
אותך, אתה מאלא ששונאים אשכנזים, אז רק לידיעתך, אני לא
אשכנזי! אני אירופאי! ( מתעטש )
קונה: ( בשאגה ) גזונטייט! זה לא משנה לי אם אתה אירופאי או
לא!
מוכר: ( נשאר ברצף השאגות ) תודה רבה באמת! גם אחד שעושה טובה
אם אני אשכנזי או לא, תעשה לי טובה ותעוף לי מהעיניים חוליגן!
כאילו שאני עבד שלך, זה שאני מוכר אומר שאני אעשה מה שאתה אומר
לי?!
קונה: ( ממשיך... ) סליחה! אבל אני לא אעוף מהחנות! תביא לי
דיסק בבקשה! קלאסיק קולקשיין! ( המוכר מתעטש שוב ) אסותא!
ותביא לי קניידלסון!
מוכר: אומרים מנדלסון, אשכנזי מטונף!
קונה: יודע מה לא צריך! אניח הולך מהחנות המחורבנת הזו! תודה
רבה על שום דבר!
מוכר: בבקשה, ודע לך שהחוצפה הזו יורדת לך מהשכר!
קונה: אבל אני לא מקבל ממך שכר!
מוכר: ( ברוגע )רגע, רגע, אתה לא מושיקו?
קונה: לא.
מוכר: אהה...טוב אז לא משנה.
( שקט )
קונה: אוקי, אז כמה עולה הדיסק?
מוכר: איזה דיסק?
( חשך, שומעים קול של יריה )
קונה: ( עדיין בחשך ) אשכנזי חכמולוג...


                                                           
        מסך