דנה בלפור / הוא |
אני מתגעגעת אליו יותר לא יודעת עדין למה אני מתגעגעת אבל
מתגעגעת
כשהבנות דיברו אל איך הבנים נראים במדים כשהיינו בגדנע
הוא היה אחד מאותם חתיכים כשאני הסתכלתי עליו לא ראיתי שום דבר
מזה חוץ מהפנים האלה שלא מדברות איתי ולא מסתכלות עלי גם
כשאנחנו יושבים באותו שולחן
לא ראיתי כמה הוא יפה ומדהים רק ראיתי כמה הוא חסר לי וכמה
עצוב לי שהוא לא מדבר איתי.
אלוואי והייתי יכולה ללכת אליו להגיד לו מה אני מרגישה ולדעת
שהוא ידע על מה אני מדברת ולא יעשה פרצוף כזה שהוא לא מבין
שתהייה לו סיבה לכל זה גם עם זו תהייה סיבה מכאיבה אבל שתהייה
לו סיבה ושלא יחשוב שכל זה כי ככה יצא והוא לא מתגעגע ואין לו
סיבה מיוחדת למה הוא לא מדבר איתי ומסתכל אליי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|