נולדתי כמרתה קריגר, תחת שלטונו של וילהלם.
אבי נהרג בחפירות, לאחר שניסה לפתוח חבית
של אבק שריפה, באיזה חור בין ורשה לווילנה.
במבט לאחור הבנתי, שנולדתי יחד עם הציניות המערבית.
אמי הפכה לנציגת הדור האבוד. ישבה לילות על הזינגר.
האינפלציה צמחה ומרתף הבירה תסס.
בוקר אחד, לפני הלימודים, עמדתי בתור למשהו מזין, ו-
עבר שם דוד מאמריקה ואמר לי: "לחם ארזאץ
זה לא נחשב. בואי, ילדה, אביא לך באגט וביצים ואפילו
חלב." מה הפלא, השפל באמריקה טרם התחיל.
הוא לקח אותי למלון, ליטף אותי והביא לי
סל מלא אוכל, ואמר: "אני במאי מפורסם, ססיל בי. דה מיל."
הוא אמר לי: "את ילדה יפה. רוצה להופיע בסרט?"
הוא אמר לי: "את ואמך לא תדעו עוד מחסור במזון."
הוא פתח את המכנסיים וקרא לצלם, ואני זוכרת
שאחר כך אמרו שהיה זה סרט הפורנו הקשה הראשון.
כך התחלתי. אחר כך ססיל נסע, אבל ברפובליקת ויימאר, למרות
הדיכי,
הקולנוע פרח. כל האקספרסיוניסטים היו סוטים, כראוי לאמני
דקאדנס.
בקול רם כולם נשבעו שהם מעריצים את מארלן דיטריך,
אבל בבירשטובה אפל לחשו את שם הבמה שלי: לולה דה קאנט.
מספרים שבשלושים ושלוש היטלר והינדנבורג ישבו ביחד
על נקניקיות, כרוב כבוש, ובירה צלולה כקריסטל.
(קלישאה קולנועית. אין בירה צלולה.) הם צפו בסרט שלי ברוב
נחת,
היטלר זמם להפיל את הינדנבורג והתקשר לאחת, לני ריפנשטאל.
הוא אמר לה: "פרויליין ריפנשטאל, הנציונל-סוציאליסטים עומדים
לנצח."
הוא אמר לה: "פרויליין ריפנשטאל, הינדנבורג קשישא עומד לעוף."
הוא אמר לה: "ולכן, פרויליין ריפנשטאל, כדאי לך לעשות את מה
שאני אומר לך,
ואני אומר לך לצלם סרט עם לולה דה קאנט באופן דחוף."
לני ריפנשטאל לא התווכחה. היא עשתה איתי סצינה לסבית,
היא צילמה אותי עם צלב קרס על זרוע ימין,
היא צילמה אותי מצליפה בשוט ביהודי זקן ומשתינה על ספר של
לסינג,
היא צילמה אותי יושבת על תורן הדגל על גג הרייכסטאג בלב
ברלין.
נערי היטלר-יוגנד אחרי פעולה הלכו בסתר לאולם קולנוע
לראות אותי מוצצת לגבר בלונדיני עם זין ארי ענק.
אוננות נחשבה אז לבושה, אך הם לא התאפקו, אף שהיו מטובי
הנוער,
והותירו כסאות דביקים שמהם התקלף הלק.
במאמץ המלחמתי הופעתי לפני חיילי הרייכסוור,
וכשהובסנו, הרוסים, האמריקאים והאנגלים
כמעט פוצצו את ועידת ילטה, כשרבו
מי לוקח הביתה את סרטיי, שנשמרו בבונקר בשלושה חדרים נעולים.
אחרי המלחמה רציתי לברוח לבואנוס-איירס או לסן-פאולו,
אך אמרו לי ששם יש רק טלנובלות ברמה ירודה,
שהעם המובס זקוק לי, שלהעלאת המורל יש להראות בקולנוע פאלוס
בין שפתיה של לולה דה קאנט האחת והיחידה.
כך נשארתי בברלין המחולקת, מפשקת רגליים ונאנחת
מול במאים מצטיינים, שניהלו בפורנו קריירה שנייה במקביל:
פאסבינדר וונדרס. מוצצת לצרפתים יוצרי פילם נואר. מזדיינת
בתחת
ובוכה בסרטים תורכיים, ומודה לססיל בי. דה מיל.
בסוף שנות השבעים, בשיא תעשיית הפורנו
הגרמנית, הייתי כבר בת שישים ושש,
אז עברתי לביזאר. כשהמציאו את הווידאו, הוזמנתי לפורום
שקבע האם גרמניה תאמץ את בתאמקס או את וי. אייץ'. אס.
בשמונים ותשע הגשמתי חלום: עשיתי סרט על חורבותיה
של חומת ברלין: מניפסט של איחוד חושני על גבי האקרן.
היום אני בת שמונים ושבע, ועודני שמחה לשגע
במאים צעירים ויפים, שאומרים לי:
"ראן,
לולה,
ראן!"
חיפה, 10 בפברואר 2001.
מילון:
וילהלם - הקייזר (כלומר, הקיסר) ששלט בגרמניה עד סופה של מלחמת
העולם הראשונה.
זינגר - מותג ותיק של מכונות תפירה.
ארזאץ (בגרמנית, Ersatz) - תחליף/זיוף. המונח המקובל למוצרי
מזון שעשויים מחומרים ירודים: לחם העשוי מקמח המעורב בקש, קפה
העשוי משיבולת שועל, וכיו"ב. מוצרים כגון אלה היו בשימוש רב
במקומות שונים באירופה בין 1914 ל- 1945.
ססיל בי. דה מיל - במאי קולנוע אמריקני מפורסם, כמצוין בשיר.
אקספרסיוניסטים - הכוונה כאן אינה לאקספרסיוניזם כולו, אלא
לקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני שפרח בתקופה המתוארת. מותר
להניח שיתר האקספרסיוניסטים לא היו סוטים.
מארלן דיטריך - שחקנית קולנוע גרמנייה. נאבקה בנאצים.
בירשטובה (בגרמנית, Bierstube) - כנראה, המילה הכי פחות מוכרת
לקורא השיר. משמעותה - "מרתף הבירה", לאו דווקא אותו אחד
במינכן שבו התרחש פוטש מרתף הבירה, אלא כל פאב גרמני.
לני ריפנשטאל - במאית ושחקנית קולנוע נאצית.
לסינג - סופר יהודי-גרמני.
פאסבינדר, ונדרס - במאיי קולנוע גרמנים מהוללים.
פילם נואר - שם צרפתי לזרם בקולנוע אמריקני. לולה חושבת בטעות
שמדובר בז'אנר בקולנוע צרפתי.
בתאמקס, וי. אייץ'. אס. - תקנים שונים של מכשירי וידאו. כיום
משתמשים בווי. אייץ'. אס. בלבד.
ראן, לולה, ראן! - השם שתחתיו הופץ מחוץ לגרמניה סרט גרמני
מצוין משנת 1999 (במקור
"Lola Rennt"). |
