[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








(הערה: נכתב שנה לפני טיסת הקולומביה...)

אני חגור מכל כיוון אפשרי ולמרות הטמפרטורה הנמוכה אני מזיע
כמו בחוף הים בצהרי יום קיץ. כבר שעה שאני יושב ומחכה...

לידי יושבים הטייסים. את שמם אני לא זוכר, אז אני קורא להם
טוני ודאג כי הם נראים כאילו יצאו מאופרת סבון  או ממנהרת הזמן
- שביל בצד עם בלורית (איך תמיד לאמריקאים בכל גיל יש בלורית
לעזאזל?) עור שזוף במידה הנכונה, אף סולד וקול רדיופוני. במילא
אני לא מבין מה הם אומרים וזה גם לא ממש מעניין אותי. שידברו,
העיקר שלא ניעלם באטמוספירה או נתנגש באיזה לויין אורכב חלל
סובייטי. אני, הישראלי הראשון בחלל, סתם שמעון כהן מראשון
לציון, מקריח, לא מי יודע מה יפה, אבל שזוף.

אין לי מושג איך זכיתי בטיסה הזאת ולמה בכלל הסכמתי.... מה
שבטוח שמאוחר מידי להתחרט.
כבר שלוש שנים כותבים על הישראלי הראשון שאמור לטוס לחלל
ולייצג את המדינה בכבוד, אף אחד לא זוכר איך קוראים לו, אבל כל
אחד שתשאל שמע עליו. ומה, אני הבאתי לו בהפוכה - יום אחד נסעתי
עם עדנה, אשתי, לניו יורק וקניתי מצלמת וידאו דיגיטלית בדיל
ענק. המוכר (ישראלי, אלא מה?) אמר ש"סוני" מגרילים טיסה לירח
בין הקונים. אחרי חצי שנה, פתאום טלפון באנגלית,  ומאז הכל
הסטוריה - אני טס לירח שבוע לפניו!  בטח אוכל את הלב הדוקטור
הזה שמתאמן כל יום במלחמת הכוכבים ובראיונות לעיתון.

כשנכנסנו למעבורת נפנפנו לשלום לכל האמריקאים שבאו לראות.
הרגשתי כמו מלכת אנגליה, רק בבגד כתום ונפוח במקום שמלה,
ומסיכת חלל במקום כתר. עדנה והילדים נשארו בראשון לציון. יש
לימודים ואני לא מוכן שינפנפו לי במקום ללמוד.

שבוע לפני ההמראה השתתפתי באימונים - תא לחץ, עמידה במצבי
חירום וכל מיני דברים שעושים אסטרונאוטים כל החיים ואני,
למזלי, רק שבוע. כבר התקשרו אלי מכל העיתונים בארץ וביקשו
לראיין אותי וגם לשלם לי הרבה כדי שאצטלם עם העיתון על הירח.
ואני? לא מעניינים אותי כל העיתונים האלה, בטח ידביקו לי איזה
כותרת בסגנון "שמעון כובש את הירח" באדום שחור בשער, בין פיגוע
לדיווח על המשחק האחרון של "מכבי".

זהו זה, הטייסים מתחילים להתכונן להמראה, הם לא מפסיקים לדבר
בקשר, ולוחצים על כל כפתור שיש בסביבה הם גם אמרו לי "שימון,
קונסנטרייט פור טייק אוף!".
אז אני יושב ושותק, כמו שלימדו אותי, וכבר חולם על הרגע שננחת
על הירח ואצטלם עם דגל ישראל והחולצה של "מוסך האחים כהן".
לדעתי הירח לא יהפוך לאנטליה הבאה - אין דיוטי פרי כשטסים
לירח, מוזר, יש חו"ל יותר מזה?

10...9...8...7...6...5...4...3...2...1....שיגווווור....







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בצבא הייתי
סלוגניסט צבאי
כתבתי משפטי מחץ
לתתי אלופים





ד"ר מישה רוזנר
בנסיון שיכנוע
נוסף


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/6/02 14:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מורן בית הלחמי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה