השיחה המשיכה, כשאני לא יכול להוציא הגה מגרוני היבש, בעוד היא
מתפוצצת מצחוק מהדברים שקרו ביומיים האחרונים, שמשום מה אני לא
זוכר דבר ממה שקרה. בכל אופן, היא המשיכה:
"אז אחרי שהתנצלנו בפני ההיא על מה שאמרת לה, הכנסנו אותך
לאוטו של עידו, והיינו אני, אתה, עידו ורות. דרך אגב, אתה יודע
שרות קצת דלוקה עליך, בגלל זה היא הצטרפה. אמרתי לה שהיא לא
חייבת אבל היא אמרה לי שאני לא אספר לך, אבל היא דלוקה עלייך."
הנה עוד פרט שבא לי בהפתעה.
"אז היינו באוטו, ולאן לקחתם אותי?" שאלתי.
"רצינו לקחת אותך לבית, שתלך לישון ותירגע קצת, אבל אתה היית
בהיי, ורצית ללכת לחגוג. אני יודעת שאתה לא כזה שהולך
למועדונים ופאבים, אבל השאר גם רצו ללכת, אז נסענו למועדון אחד
שעידו הכיר. איך שנכנסנו אתה ישר רצת לאמצע והתחלת לרקוד כמו
מטורף. היו שם שתי בנות שהסתכלו עלייך ובאו לרקוד איתך. אנחנו
ישבנו בצד ליד הבר והסתכלנו עלייך כל הזמן. מה-זה צחקנו, היית
המופע של הלילה."
"אחר כך באתי לכיוון שלך," היא המשיכה, "ואמרתי לבנות שלקחת
משהו, בגלל זה אתה מתנהג ככה. הן הסתכלו עלי בכזה מבט של 'עופי
מפה, ביץ', את מפריעה לנו', וכשחזרתי למקום שלי ראיתי שאתה
ואחת מהן הולכים יד ביד לכיוון הקיר."
"בשביל מה הלכנו לשם?" שאלתי בחשדנות.
"בהתחלה לא הבנתי לאן אתם הולכים, כי היציאה הייתה בצד השני
בכלל, אבל גם ככה לא הייתי נותנת לך ללכת בלעדינו," היא ענתה
לי, "ואז ראיתי שהיא שמה את הידיים שלה על הכתפיים שלך,
ומסובבת אותך ככה שתהיה עם הגב אל הקיר. אחר כך התחלתם להתמזמז
כמו שפנים מחורמנים. אם יש לך סימני שריטה או משהו על הגוף -
אתה יכול להאשים רק אותה, כי אין לך מושג באיזו פראיות נמרחתם
אחד על השנייה. אחרי רבע שעה היינו עייפים אז רצינו ללכת. אז
רות אמרה שהיא תלך לקחת אותך מהפרחה ההיא. לא יודעת מה היא
אמרה לה, אבל בסוף היא חזרה איתך, אחרי מאבק קצר."
"אה, אז הפרחה הזאת רשמה לי את המספר טלפון על היד?" ," שאלתי
בהתעניינות, "זה איזור חיוג תל אביב,"
"נראה לך? תן לי להמשיך," היא קטעה אותי, "אז יצאנו מהמועדון
לכיוון האוטו ואז מישהו עבר שם והוא עשה לך מה-זה עיניים.
כנראה שהוא הבין שאתה שיכור ולא מסוגל לנהל שיחה, אז הוא שאל
אותנו אם אתה בקטע, אז אמרנו לו שכן. הוא אמר שאתה חמוד לאללה,
ואנחנו אמרנו לו שירשום את המספר שלו ואתה בטוח תתקשר אליו.
הוא הסכים ורשם את המספר שלו על היד שלך, מקום שזה לא ילך
לאיבוד." ואז היא המשיכה, כאילו שזה לא מספיק, "ברגע שנכנסו
לאוטו, אני אומרת לך, לא צחקתי ככה שנים. הושבנו אותך אחורה עם
רות, ואני הייתי מקדימה, כדי לנווט את עידו לבית של דודה שלי.
אתה יודע שרות דלוקה עלייך, אז היא ניסתה לפתות אותך, ותנחש
מה?" היא שאלה אותי כדי לקדם את העלילה.
"נמרחתי עליה כמו סמרטוט, נכון?" עניתי בחוסר סבלנות.
"לא, אני לא יודעת מה קרה לך באותו רגע, אבל דווקא את רות לא
רצית. בטח כבר התחלת לחזור לעצמך או משהו, אבל היא באמת
נעלבה."
"נו, בסדר, הרי גם ככה אני לא נמשך אליה. מה קרה אחר כך? סיפרו
לי שהיינו ברמת ישי במועדון או משהו," ניסיתי לסחוט עוד מידע.
"עידו אמר לי שהוא גם צריך להגיע לאיזור, אז הוא יכול להקפיץ
אותנו עד לרמת ישי. אז קבענו באיזה שעה להיפגש, והכל הלך בסדר.
בים למחרת, כשהגענו לרמת ישי, הלכנו לפאב שקט, כי גם אני וגם
אתה היינו מה-זה צמאים. אבל אתה עוד היית על הגל, והזמנת איזה
קוקטיל טוב שסידר אותך לעוד כמה שעות. אחר כך ניסינו לתפוס
טרמפ הביתה, כי לא נשאר לנו מספיק לאוטובוס אחרי הביקור בפאב."
היא אמרה.
"ומישהו עצר בסוף, לא?" שאלתי במתח.
"כן, עצר לנו מישהו, ומה אני אגיד לך..." היא הפסיקה כדי
להשאיר אותי במתח.


המשך יבוא...