New Stage - Go To Main Page

אור לי
/
"ביעור חמץ"

קריאת העורב הטורדני , שקבע מושבו על עמוד חשמל מול מרפסתי ,
חזרה ונשנתה אין ספור פעמים , חזרה והרגיזה , חזרה וניתקה
מחשבותי והגיגי .
נכנסתי והגפתי התריס תוך הפעלת מאוורר התקרה והצמדת זוג
אוזניות לרקותי , התמסרות לצלילים הרוגעים , שבקעו בשקט מלטף
ואפס עשייה .

ימים רבים חיכיתי לשעות אילו של רוגע והתמזגות  בלתי מתפשרת עם
אהבותי הקטנות והמזינות .
השקט שבקע מכתלי הדירה לצד ניתוקי מכל מכשיר שיכל לקשר אותי
אל מחוץ לאי השפיות שהתבצרתי בו , נתנו את אותותיהם .
באי סדר מופגן פוזר העיתון על שטיח החדר , דיסקים בסגנונות
שונים,
הונחו בערבובייה ומחוץ לאריזתם לצד כוסות חצי מרוקנים  מתוכן
וממשקאות דהויים  .

"שיר שחלמתי על פראג  
שיר שחלמתי על פראג ... " נשמע  ממכשיר ההקלטה , בביצוע  
מחודש של להקת "רוקפור" ,
"שם השחר עוד יבקע , שם השחר עוד יבקע ... "  
הובטח בשיר , ואכן השחר בקע על פראג , בקע ופתח בפנינו את שערי
העיר הרומנטית והקסומה ביותר במזרח אירופה .
עצמתי עיני ואיפשרתי לעצמי להפליג עם זכרונותי אל אותן סמטאות
ססגוניות של עיר מכושפת זו , שעשתה מהפכה כה
גדולה  בחיי , שעקרה יסודותי האיתנים והותירה אותי עם צלקת לצד
חוויות , שכמותן לא חוויתי טרום נסיעתי המיקרית אליה .
חוויות שהמחישו לי את מידת נשיותי ויכולתי גם לקבל , להרגע
ולפרגן לעצמי לראשונה בחיי .

"מה איתי , מה איתי , מה איתי ... לא מסתדר עם עצמי.
מה איתי , מה איתי , מה איתי ... איפה שכחתי את שמי . "
נשמע   השיר הבא בדיסק .
"לא יודעת למה
לא יודעת איך , איך ומה,
רק רוצה לברוח ,
מה זה קרה לי
טוב לי או רע לי.
תגיד לי ... "

המשיכה לשיר בנועם זמרת צעירה , ואני חשבתי לעצמי , "בת כמה
היית , אם בכלל , כששיר זה הושמע אין ספור פעמים ברדיו ,
בביצועו המקורי ? " .

אספתי עצמי בכבדות לא אופיינית וגררתי עצמי אל מכשיר ההקלטה
להחליף דיסק , תוך כדי כך  נפל מבטי על ההקדשה בגב האריזה של
דיסק זה, שהתנגן לו מספר פעמים ברציפות  "בחזרה לשבלול"
שמו  .
אכן חזרה , אכן חזרה לאחר תקופה ארוכה של השתבללות בעצמי
והתנתקות מהסובבים אותי , חשבתי לעצמי , תקופה שגזרתי על עצמי
תענית חברתית , סביבתית , התפתחותית , תענית שדאגתי
להקפיד לפיה עד אחרון האיסורים , עד אחרון הסיגופים , עד כדי
ניטרול עצמי מכל מקור חיות והנאה .
"כלום אעמוד בהחלטתי  לשים הכל מאחור ולהמשיך הלאה ?" חשבתי
לעצמי ,  "היתכן שזיקקתי כל המשקעים שגרמו לשקיעה ממושכת זו ?
" .

"לך האחת" נכתב ביד רועדת , ללא חתימה , ללא פירוט .
הקדשה קצרה שאמרה הכל ולא כלום , שגרמה לי בזמנו לחוש את
שובל השמיים באצבעותי ועתה הפכה עבורי לשקופה וצינית .

את שעות האיכות הללו , של עצמי עם עצמי , אירגנתי לי בקפידה
רבה , צאצאי פוזרו בין מכריהם , לחברותי סיפרתי שהזמנתי לעצמי
"צימר" לסוף שבוע בצפון , את התריסים הקפדתי להשאיר מוגפים ,
על מנת לחסוך לעצמי ביקורים לא רצויים משכנה זו או אחרת ונתתי
לעצמי דרור , לשמוע סוף כל סוף , מוסיקה שאני אוהבת , ללא כל
צורך להתנצל , או להתברג בין יתר הז'אנרים הווקאליים
והצורמניים  שנשמעים פה בכל שעה אפשרית .

זה לא מפליא איפוא , שהיה זה העיתוי המתאים לאוורר גם תמונות
ישנות עם סיפורים שנצרבו בבשרי והוטמנו היטב בתיבת הפנדורה
האישית שלי , תמונות שמספרות דרך עין הזום והצמצם , יותר ממה
שאוכל אי פעם לשתף את יקירי ברגעים מיוחדים אלה , תמונות
היוצרות מצרף חיים .

אגדתי חזרה צרורותי והטמנתי אותם חזרה אי שם , אגדתי תוך הוספת
עוד מקטע , כבד משקל , שטוב יהיה להטמינו לנצח בין כל אותם
שהשתיקה יפה להם ורק הזמן יוכל להביא מהם מזור לנפש , לנפשי .


11/5/02  12:20



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/5/02 16:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אור לי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה