התקרבי ואלחש לך את כאביי,
הידעת האמנם את רגשותיי?
ההאמנת כי הווה הוא תחילתו של עתיד?
והאם לא לנסות על-מנת להספיד?

קשה ומרה היא תחושת הפרידה,
אך לא, לא תגיד אבידה,
לא תגיד כי הלכה היא ואיננה חזרה
לא תאמר שהייתה ועברה.

האמת שנטעה בלבך הפועם
מגבירה את השקט, מחייה הדומם
התאהב לפחד? התפחד לאהוב?
ובמקום ובמקום, תחשוב גם תחשוב?

לא אמרתי ייאוש, לא לך, לא אומר
כי הרגש דיבר, והראש? שום דבר
ותדעי, שאף מחר, גם בשעות השמשות
רוצה לבוא ולישוק לך אלף שאלות.