המשתתפים: גב"ב
רוזה

המקום:חוץ, אך נראה כפנים בית, שטיח, שולחן שטוח עם מפה, שני
כיסאות, וקופסאת וופלים ליד שטיח הכניסה, על שטיח הכניסה יש
עיתון. מאחרוי הכל יש שעון מעורר

הזמן: בוקר

גב"ב ישן לו עם השעון המעורר מאחורה עם עיתון לידו.
הניצבת (רוזה ) יושבת, יושבת ושותה קפה.

גב"ב: ( השעון מצלצל, גב"ב קם, מכבה השעון, שם את העיתון תחת
שכמו, יוצא לרוזה, נותן לה את העיתון, לוקח את העיתון מהכניסה,
קורא, לאחר זמן מה של שקט, גב"ב קם, ועושה הרצאתו, רוזה לא
אומרת מילה ) תגידי לי רוזה, אלה החיים? אמרי לי, אלה החיים?
אני קורא בעיתון ומה אני רואה? צרות ותו לא.
מה קרה לחיים השמחים, למשל, בתל אביב, עיר האורות כך אומרים,
כבר אין אורות שם, וגם לא פה ( מדליק מצית ומכבה ). או אולי
חיים יותר שטוחים, חיים פשוטים, (מוריד את המפה מהשולחן ומגלה
שולחן עץ) חיי קיבוץ ורפת. או חיים מלאי פעילות, ואקשן, כמו
באיטליה, כמו במאפיה...אח, אני לא יודע רוזה, אני מרגיש כאילו
החיים שלי פשוט נעשים ( רוזה קמה לפני שגב"ב מספיק להרימה
)...צפויים מידי, כאילו כל אחד יודע בדיוק מה הולך לקרות(
מתיישבת בלי להסתכל על הכסא שגב"ב שם לה ). אני יודע רוזה,
החיים, יכולים להיות ירוקים ומלאי חיים כמו העלים שבחוץ, אך
באותה מידה אפלים כמו הקפה שבפנים, אם רק כל אחד היה רואה את
היופי שיש פה, ובמקום להיות סגור בתוך קופסא, לא שקופסא זה רע,
אין לי דבר נגד קופסאות למיניהם, אך במקום להיות סגור בתוך
קופסא, לקחת צעד אחד אל תוך השיח, צעד אחד קטן לאנושות, אך
גדול לאדם.   הוי רוזה רוזה, אם, אם רק לא היו רואים את ההחיים
האפורים והשטוחים אלא את הנוצץ שבדבר ( לוקח את הוופלים ),
מצידי שיראו ואז יפוצצו את זה! ( קורע את הקופסא ) אבל שיראו
רוזה, שיראו...תיראי איזה לכלוך יש פה רוזה, את רואה את זה? את
רואה? במקום להסתכל על זה כלכלוך, היית יכולה לומר, זה יהיה
אוכל לנמלים! ליצורים הקטנים חסרי ההגנה, אבל לא, למה לא אמרת
את זה רוזה? אני אומר לך למה לא אמרת את זה, כי את כמו כולם!
כמו כולם אני אומר! מצידי, מצד כולם, החיים, הם כמו...כמו... (
לוקח וופל ), הם כמו הוופל הזה! לא רגע...זה לא הגיוני, זה לא
נכון...המממ... רוזה, מה שלא יקרה לי, מה שלא יקרה לך, ומה שלא
יקרה, דעי לך זאת: החיים, הם לא וופל! ( מביטים אחד בשני כאשר
גב"ב במבט נחוש, ורוזה בלי הבעה ). טוב, אני הולך לישון רוזה,
לילה טוב. ( לוקח את העיתון החדש, מניח תחת שכמו, וחוזר לאותו
מצב כמו בהתחלה ).
         
                                                     
                         < מסך >