שוב המוות מגיע פתאום
ולא משנה שלשום מחר היום
ושוב מחפשים להביט לאחור
כי שם אין את אותו החור
חור שחור שהולך וגדל
שוב המוות לא הולך בטל

ואיך הוא שוב חוזר ופוגע
האם הוא אף עם לא יגע
ומה שהיה ורוד פעם... כהה
כהה כהה כל מה שאתה רואה
וכבר לא מאמין במחר חדש
אם תראה ילד בחיוך מנומש

עוד משפחה שנעמדת דום
שהמוות מכה חיים באמצע חלום
כבר לא מגיעים לערוב ימים
למה חיים נגמרים בשלבים מוקדמים
מוקדמים מדי כבר אין זקנה
רק עוד ועוד שהולכים בגלל טינה




הערה: נכתב בלילה שבין ה22 ל23 במאי 2002 אחרי עוד פיגוע.
אני אדם אופטימי מטבעי אם כי זה לא נראה בכמה מהשירים
האחרונים שלי
אומרים שלראות הכל ורוד כמו שהייתי פעם זה לא טוב
אני מניח שפשוט העולם הורוד שלי נסדק קצת ושחור חודר אליו...