[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כולם יודעים שהוא שם, אבל לאף אחד לא באמת אכפת, כי הוא צל
שכזה, לא באמת בן אדם, לא אמיתי. משהו באמצע, בין לבין ובכל
מקרה עוד מעט הוא יעלם. כולם רואים אותו, בזה אין ויכוח, אבל
אף אחד לא זוכר - למה לטרוח? הרי כל שניה הוא יעלם. יבלע בחשכה
או יתנדף באור, סתם ככה ויותר לא יחזור. לעיתים הוא עובר ואיש
לא מבחין, לעיתים הוא עוצר ומאזין. ולפעמים, לעיתים רחוקות
רחוקות הוא מנסה פתאום לגעת ולהשתנות. פעם הוא עוד האמין, הוא
חשב שהוא יכול. אבל העולם הסתובב והמשיך בדרכו וכולם הלכו
ושכחו שהוא פה וכמה חזק שהוא לא ניסה הוא תמיד נכשל - כי הוא
רק צל - לא אמיתי, לא גישמי, קיים אבל בעצם לא קיים. ללא זהות,
ללא מהות, לא חי אבל גם לא יכול למות. וזוכר, כן הוא זוכר - את
הכל. כל פרט קטן, כל אדם ואדם, כל סיכוי, כל אכזבה, כל תיקווה
וכל אהבה. הכל נישמר עמוק בתוכו, החיים שאף פעם לא יהיו שלו.
כי הוא רק צל - חסר כל משמעות, חסר כל אפשרות. והוא מבין, והוא
יודע, והוא זועק והוא שומע. כי עמוק בפנים הוא בעצם קיים, עמוק
בפנים הוא כלוא לעולם. לב של אדם בגוף מערפל. בסך הכל צל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לגעת באושר!








הדס עמיר,
מדווחת מהחתונה
המתוקשרת שלה!


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/6/02 2:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בסך הכל צל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה