|
אישה
ילדה
בגרות
שנאה
לראות אותך ולהיזכר באתמול
להיות אהובה בידך ולהיחנק מהתשוקה
לחכות לך שנים ולשנוא אותך תמיד
לדעת שאתה לא האחד ובטח לא היחיד
אישה לבד
ילדה אתך
בגרות נפשי
שנאת גופי
להיות תמימה בדיבור אליך ולא לדבר הרבה
להיות קשוחה לנגיעות שלך ולבכות אחרי
לשבת לצידך ולהעלם
לשתוק ולשכב לצידך ולהתעלם
אישה אתך
ילדה כבר אין
בגרות בהכחשה
שנאה, גופי שותק
לעזוב אותך ולשקוע בבעיות שאין
למות לידך ולתת לך להמשיך באושר המציאות של העולם שלך
לא להיות כאן בכלל כי אני לא אמיתית
וללכת עכשיו או לחכות למעגל חדש של חיים לא שלי
אישה מעולם לא הייתי
ילדה שנעלמה עם המתים
בגרות שמעולם לא הכרתי
שנאה לכל כולי תמיד.
|
|
|
שמתם לב: לא
מסננים
מנחים/קריינים
בערוץ המקומי..
איך נותנים
לאנשים עם
אותיות שורקות
להגיש תוכנית?!
(זה לא אסתטי
להריק על
האורחים שלך
באולפן, שומדבר
אישי מיכל
גזית)
זהו, גמרתי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.