מיס פיגי- סיפורה של חזרזירה מן הגבעות.

לפני שנים רבות רבות חיה לה חזירה, אותה נכנה כמיס פיגי, על
גבעה. כשהחזירה הייתה קטנה אבא שלה עזב אותה למען בקבוק זוהר
שעליו כתוב "וודקה". אחרי זה אימא חזירה נפלה עם הראש על ארגז
החול ואז גברת חזירה סוציאלית שלחה את אימא חזירה לבית חולים
לחזירים חולי רוח, אז החזירה נשארה לבד עם סבתא חזיר שהייתה
סנילית ובקושי יכלה לשמוע. בגלל הילדות הטראומתית של מיס פיגי
היא חיפשה אהבה בכל המקומות הלא נכונים, שהתחבאו במאחורה
ומקדימה של חזירים אחרים. ככה מיס פיגי נכנסה להריון ונולדו לה
12 גורים. כשהיא ילדה את התינוקת ה-13 הרופא נתן לה כל-כך הרבה
אפידורל שהיא קראה לתינוקת על שמה "מיס פיגי", לא מיס פיגי 2,
לא מיס פיגי הבת, סתם מיס פיגי. אז כשמיס פיגי הגדולה התפכחה
היא החליטה שתינוקת מספר 13 זה מזל רע, והיא שילחה את מיס פיגי
הקטנה מהבית.
ליטל מיס פיגי הסתובבה הרבה בעולם עד שהגיעה לבית ספר "אורט
כרמים". כשהיא הגיעה היא ראתה שהיא החזירה היחידה שם, וכל
הילדים צחקו עליה.
מיס פיגי לא אהבה שצוחקים עליה, אז היא הלכה לצד ובכתה ובכתה
ובכתה, עד שכבר נגמרו לה הדמעות. ואז עלה למיס פיגי רעיון:"
למה לבכות, למה להאדים? אמרח לי פודרה, אדביק ריסים ואהיה ילדה
ככל הילדים!" למיס פיגי לא היה מלאך כמו לפינוקיו אז היא הייתה
צריכה להפוך לילדה אמיתית בכוחות עצמה. אז היא שמה מייק-אפ
ואמרה שבגלל זה היא ורודה, וצבעה את השיער לבלונד זוהר בחשיכה,
הלכה ל"ריקי" וקנתה מכנסיים. הסתכלה מיס פיגי במראה, הסתובבה
אנה ואנה, חייכה ואמרה:" עכשיו אני באמת ילדה! כפרה עלי!
נשמה!"
למחרת, כלומר ביום אחרי הלילה, באה מיס פיגי לבית-ספר, התיישבה
על הדשא והתחילה להתפלש בבוץ. באו אנשים, ושאלו:" למה את
מתלכלכת?" מיס פיגי לא רצתה שידעו שהיא חזירה, כי אז הם יצחקו
עליה שוב, אז היא אמרה:" חיפשתי את העדשות שלי." בפעם הראשונה
בחייה החזיריים, מיס פיגי שיקרה.
היא אהבה את זה.
מאותו היום מיס פיגי הכירה המון חברים חדשים והפכה לתושבת קבע
בפריקייה התחתונה, איפה שישבו כל הפריקים שלא היה להם אכפת מזה
שהיא נראית כמו חזיר, כי הם אהבו את מי שהיא באמת, מבפנים,
מתוקה, ופריכה, וחמצמצה עם הרוטב המתאים.
ואז מיס פיגי פגשה את שמעון, שהיה בן אדם נורא נחמד. מיס פיגי
אמרה שאם יהיה לה חבר אז היא תהיה ילדה אמיתית, והזנב המגעיל
הזה סוף סוף יעלם.
אז היא נחרה ונחרה ושמעון היה כולו שלה.
שמעון אהב את מיס פיגי ומיס פיגי אהבה את שמעון. יום אחד הם
החליטו שהם אוהבים זה את זה מספיק כדי להתחבק בחיבוק המיוחד של
המבוגרים, זה שלומדים עליו בשיעורי מדע של כיתה ח'.
כששמעון חיבק את מיס פיגי בדרך המיוחדת הזאת שרק מבוגרים
מתחבקים בה הוא שם לב לזנב. שמעון התחיל לצעוק, לצרוח ולברוח,
ושכח את המכנסיים אצל מיס פיגי.
ביום למחרת אף אחד לא דיבר עם מיס פיגי, כי כולם גילו שהיא
שיקרה להם. מאותו היום מיס פיגי הייתה מנודה, והיא ישבה כל יום
בבית ובכתה.
יום שישי אחד שמעון התקשר אליה ואמר שכולם רוצים להתפייס. אז
מיס פיגי כולה שמחה ומאושרת באה לבית של שמעון, ואז כל
הפריקייה התחתונה התנפלה עליה. מיס פיגי הפכה למיס בייקון.
ומה הלקח של הסיפור הזה? אסור לשקר!!!