[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כשפגשתי אותה היא לבשה כפפות שחורות כאלה, עם אצבעות גזורות,
אתם יודעים. ומיד נמשכתי אליה. לא יודע למה. כניראה בגלל
הכפפות. או בגלל שהיא היתה כוסית לא נורמלית. לא יודע. היא
לקחה אותי לסרט, משהו עם מל גיבסון וג'וליה רוברטס. לא ממש
התרכזתי בסרט, כל הזמן ניסיתי לחשוב על מה נדבר אחר כך. על מה
מדברים עם בחורה שלובשת כפפות? בסוף לא דיברנו בכלל, רק הסעתי
אותה בחזרה הביתה, ואמרנו שאני אתקשר אליה מתישהו. והמתישהו
הזה היה אחרי יומיים. כאילו, יצאנו במוצאי שבת, אז התקשרתי
ביום שני בערב. כי, אתם יודעים, לא להתקשר ביום שאחרי, אבל גם
לא לחכות יותר מדי. אבל היא לא היתה בבית כשהתקשרתי, אז השארתי
לה הודעה, והיא זאת שהתקשרה אליי בחזרה. יותר עדיף ככה. אבל
עדיין לא ידעתי מה להגיד לה. על הכפפות, אתם יודעים. הייתי
חייב לשאול אותה למה היא לבשה כפפות. זה לא היה קר, או משהו
כזה. הייתי חייב לשאול אותה. או לפחות לפגוש אותה עוד פעם. אז
הלכנו ביחד לחפש את החתול שלה שנעלם לפני שלושה ימים, והיא שוב
פעם לבשה כפפות. הפעם כאלה שחורות, מעור. שאלתי אותה אם יש לה
אופנוע, והיא אמרה שלא והסתכלה עליי כאילו מאיפה בכלל חשבתי על
זה, אז לא יכולתי לשאול אותה על הכפפות. בסוף החתול שלה חזר
בעצמו. ובפעם השלישית שניפגשנו היא לקחה אותי לארוחת ערב אצל
ידיד שלה מהאוניברסיטה, שהכין כזאתי ארוחה לכבוד האירוסין שלו
עם חברה שלו, והיא לא רצתה בגלל זה ללכת לבד אז היא לקחה אותי.
והיא גם לבשה כאלה כפפות ורודות, שנורא התאימו לה וכל זה, אבל
היא לא הורידה אותן אפילו בזמן האוכל. וניסיתי לשאול את הידיד
שלה למה היא כל הזמן עם כפפות, אבל לא ממש ידעתי איך לשאול.
אז אחר כך, כשחזרנו אליה לדירה, רציתי לשכב איתה, כי מאוד
נמשכתי אליה, אבל לא ידעתי אם היא תוריד את הכפפות, וזה הרגיש
לי די מוזר, אז רק נישקתי אותה קצת. ואחרי שהתנשקנו הוא אמר
שהוא הולך, אפילו שחשבתי שנישכב הערב, אז חשבתי שאולי ככה יותר
טוב, כי אולי הוא בחור רציני. אבל גם כשהתנשקנו הוא לא הוריד
את הכובע. וזה התחיל להפריע לי, אבל לא מספיק בשביל שאני אשאל
אותו, כי זה לא נורא בסך הכל, וגם קצת חמוד שהוא הולך תמיד עם
כובע. אז לא שאלתי אותו. ובפעם הבאה שניפגשנו, שהיתה רק אחרי
שבוע ויום, הוא לקח אותי למוזיאון של הבעלי-חיים, וזה היה נורא
נחמד, והוא לבש כובע מצחייה כזה מסובב אחורה, וניראה כזה חמוד.
וכשעמדנו ליד השלד של הדינוזאור, הוא אמר לי שאני נורא מיוחדת.
שזה מה שרציתי להגיד לו, אבל לא יכולתי, כי הוא אמר את זה. אז
אמרתי שהוא נורא חמוד כזה, והוא חייך והסמיק. וכשישבנו
בקפיטריה של המוזיאון היתה הרגשה כל כך נוחה, שכמעט שאלתי אותו
על הכובע, אבל אז הוא פגש חבר שלו מהצבא, והם דיברו קצת (לא
יותר מדי) אבל זה קילקל את האווירה ולא יכולתי לשאול אותו.
ובדרך הביתה הוא הציע שניקח סרט וידאו, ואמרתי שבסדר אבל אצלי
בדירה אין וידאו. אז לקחנו את "בזמן שישנת", ששנינו כבר ראינו
אבל לא ביחד, והלכנו אליו לדירה, שזאת הפעם הראשונה שהייתי
אצלו. וחשבתי שאולי בדירה שלו הוא יוריד את הכובע, אבל הוא לא
הוריד אותו. אז אם ראיתם את הסרט, הסוף הוא כזה רומנטי, ועשה
לי רצון לבלות איתו את הלילה, אבל לא אמרתי כלום. כי לא רציתי
להיות כזאתי, וגם לא ידעתי אם הוא יוריד את הכובע במיטה, וזה
ניראה לי מוזר. אז אמרתי שכבר מאוחר, והוא שאל אם להסיע אותי
הביתה, ואני לא עניתי. אז הוא בא וליטף אותי, והרגשתי כל כך
קרוב אליה ששאלתי אותה למה היא כל הזמן לובשת כפפות, והיא אמרה
שזה סתם מוצא חן בעיניה, ושאלה למה אני עם כובע כל הזמן, אז
אמרתי שזה בגלל שאני מקריח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ערבי טוב זה
דרוזי בממשלה






אנתרופולוג
קליני פרשן
מדיני גזעני


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/6/99 7:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אילן זילברשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה