[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אופיר שטרית
/
תהילים

החלטתי לשבת לי מול הים, סתם כך ולקרוא תהילים. לא, לא קרה שום
אסון. אף רב לא גסס למוות, ואני בכלל לא דתי, פשוט פתחתי איפה
שיצא וקראתי
"אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי" תוך כדי הקריאה הבחנתי
בטיפוסים שונים בחוף. ישבתי על צוק גבוה כשהחוף פרוש לרגלי,
מאחוריי מעין טיילת קטנה כזו, עם ילדים לצד זקנים בפילפיניות
שמקלפות להם תפוח עץ חרמון. מסביבי התחלפו מדי פעם האנשים,
כולם עם עיניים עצומות, בלי תהלים. אחרים בהו בגלים, ואחת
השתזפה בלי חלק עליון כשראשה כלפי מטה. בנתיים סיימתי את
התהילים והתחלתי להלך בין הילדים והפיליפיניות. התיישבתי באחד
הספסלים, איזה כיף, אין שמות חרוטים ואפילו לא כתוב אבי ולימור
EVER 4. כהרגלי הוצאתי את הפנקס הקטן והתחלתי לכתוב רשמים
מהמקום, אך לא עבר זמן רב וראיתי את אורי מגיע אליי. הוא היה
זרוק כזה עם צבעים לא מתאימים, וראסטות לכל עבר. הוא התישב
לידי עם הנובלס לייט וכך זה התחיל, "אח שלי מה קורה? הכל טוב?
יש לא מכוערות בסביבה"?
"אורי, מה אתה עושה כאן?"
"אתה מכיר אותי, באתי עם לוכד המציאות שלי לתפוס כמה רגעי
נצח".
לוכד המציאות של אורי זו הקנון EOS 1  שלו שאחותו שלחה לו
מסינגפור, אחרי שהחליטה להשתקע שם עם סינגפורי קטן שפוצץ אותה
בגראס.
"נו ואתה מצליח"?, שאלתי.
"אני לא ממהר, לוקח את הזמן נהנה מחוסר הקרירות העצום שיש
בימים אלו".
אתם בטח מבינים, חוסר קרירות זה אומר חמסין רצח. ככה הוא מדבר
מה לעשות, אף פעם לא שאלתי אותו למה, פשוט התרגלתי.כשחם הוא
אומר שמאוד לא קר, כשהוא רואה מישהי יפה הוא אומר שהיא מה זה
לא מכוערת, טלוויזיה אצלו זו קופסת אור, פלאפון זה אנטנה מדברת
ומכונית - פח נוע.
"נו ומה אתה עושה כאן?" הוא שואל . עניתי שאני סתם מסתכל על
הים וקורא תהילים. הוא המשיך, "אני אוהב את חוסר היבשה הזה,
האופק האינסופי, הפחים הצפים עם עמודי העשן".
אני מכיר אותו המון שנים אבל רק עכשיו החלטתי לשאול, לא יודע
למה. אולי העצבים שחטפתי כשהוא צילם את הזוג בספסל ליד, והסביר
להם שרגע כזה חייב לתעד, בדיוק כשהבחורה אמרה לחבר שלה, יותר
נכון לאקס, שזהו זה נגמר. הוא ירה בהם כמה פריימים וחזר אליי.
"איזה ניירות זמן! חבל לך על הזמן"!
"תגיד אורי, מה הקטע עם חוסר האילמות המיוחד שלך"? אמרתי את זה
בכוונה, לגרום לו לחשוב. "אח שלי זה הדיבור שלי. תהיה עצמך,
למה לך לחקות אותי? למה לך בכלל לרצות להיות מישהו אחר"?
לא הצלחתי בציניות אז ניסיתי ישירות. "תגיד למה אתה מדבר ככה?
אתה יודע, כל דבר אתה ממציא לו שם או קורא לו בשלילה. הרסת להם
את השיחה לחבר'ה האלה, כי רצית לצלם מה ענינים איתך"?
"תראה, אני רואה את הדברים בצורה שונה. תבין, כשקר הסיבה
היחידה היא שאין שמש במקום. השמש היא הראשוניות של החום ולכן
כשקר אני אומר שלא חם.
"זאת אומרת שאם חשוך אתה אומר שלא מואר"?
"כו!! בדיוק!! אתה מבין, השמש היא גם מקור האור, רק כשאין מקור
אור אז יש חושך, בעצם אין דבר כזה חושך, יש העדר אור".
זה עדיין נשמע לי מוזר, אמרתי, על אף שקלטתי שקיים היגיון
מסוים בדבריו.
"תאמין לי אחי", הוא אומר לי "אנחנו חיים בעולם אחד אבל בעולם
הזה כל אחד חי בעולם משלו. כל אחד עושה סוויץ קטן במוח מדי
יום, כדי להתחבר לעולם המשותף שבו נמצאים כל הסידורים בנקים,
מכולת, מכוני הכנה לפסיכומטרי.
אבל אחרי ביקור בעולם הסידורים כל אחד חוזר לעולמו".
"מה איתך באיזה עולם אתה נמצא"? שאלתי.
"אני? אני נמצא בעולם השוטטות, משוטט בין העולמות טועם מכל
עולם, מרגיש את האנשים, האוירה והמקומות. אני לא בנאדם של עולם
אחד".
"אבל אתה לא מרגיש תלוש? תחיה בעולם אחד ותתקדם".
"אני מתקדם, אני מתקדם כאן", הוא מצביע על ראשו "פה ההתקדמות
לא בשום מקום אחר".
"איזו התקדמות אורי, על מה אתה מדבר? תראה איך אתה לבוש ואיך
אתה נשמע, כמו מאמין פנאטי של איזו כת".
"כן אני פנאטי של כת, כת הנפש קוראים לה. האנשים בכת מאמינים
רק בריפוי הנפש, בלי מרדפים, בלי תחרויות בלי מלחמות".
"סבבה שיש נפש אבל יש יותר מזה. מה עם עבודה, ילדים, בילויים.
גם אני בעד הנפש, למה אתה חושב שאני קורא תהילים, כדי שיבוא
המשיח"?
"המשיח נמצא בכל אחד מאיתנו" הוא ענה "רק צריך לעזור לו
להתעורר, זה לא מסובך כל כך. זה  לא יותר מסובך מלקרוע את התחת
כדי לקנות dvd  חדש עם קופסאות רעש בטכנולוגיה הכי לא ישנה".
"וואלה, אתה צריך לראות את הרמקולים שקניתי, אף פעם לא שמעת
ככה את לד זפלין, תאמין לי".
"מאמין לך אחי, אבל הכל נהיה יותר ויותר מסובך. אני בסך הכל
רוצה את הפשטות"
"אז מה הבעיה, אחי?" שאלתי,
"אתה יודע", הוא נאנח בכבדות "אחרי הכל, פשטות זה הדבר הכי
מורכב שיש".
מורכב לא מורכב, נהייתי כבר רעב מכל המנטרות שלו. זה כמו
בספרים האלה איך תהיה מאושר, איך תתוכח טוב יותר...
" עזוב אותך משטויות פשוט תהנה מהחיים, אתה בא לבורגר ראנץ"?
אורי לא הסתכל עליי, הוא הסתכל על הכביש, והעביר עם ידיו
ווישים מהירים בשיער. נתתי לו את התהילים, הוא פתח בפרק קכ"א
וקרא "ישמרך מכל רע ישמור את נפשך". אורי נשאר שם מחייך ואני
הלכתי לבורגר ראנץ, אבל הוא היה ממש לא פתוח. חבל...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"הם ממש לא
נחוצים"


גרפומן הסלוגנים
בתשובה לשאלה מה
הוא חושב על
הסלוגנים שהוא
כותב


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/6/02 8:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אופיר שטרית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה