"יש לך ד"ש".

כשזה בא ככה, בטלפון לעבודה, באמצע היום, יש למסר רק משמעות
אחת, מבטיחה למדי.  לשנינו ברור מהיכן מגיע הד"ש הזה ומה הוא
צופן בחובו.  המשך יום העבודה חולף לו תוך כדי זימום כל מיני
מזימות וניחוש כל מיני ניחושים, על מה ואיך...

ללא מילים מיותרות מתארגנת ארוחת ערב קלה במיוחד, הילדה נשלחת
למיטה אחרי סדרת השתוללות מתישה במיוחד (עבורה), וההכנות
נכנסות להילוך קצת יותר גבוה.
"תתגלח טוב טוב", מלווה אותי ההנחיה כשאני נכנס למקלחת, ונותנת
יותר מרמז לבאות.  אני מוציא סכין חדשה, עובר פעם אחת רגיל,
ועוד אחת, יסודית יותר על הסנטר והשפה העליונה, מותח את העור,
מושך את הסכין בניגוד לכיוון הצימוח ומגיע לרמות חלקות משופרות
ביותר.

אני יוצא מהמקלחת מבושם, כשמגבת גדולה עוטפת את גופי הערום.
היא אוהבת הופעה כזו.  
"רוצה לבדוק?"  
היא מתקרבת, מעבירה בעדינות כרית אצבע  בוחנת מסביב לשפתי.
"ממממ", היא מאשרת, לוחצת ברמיזה על פי, שאפסיק לדבר מכאן
והלאה.  הציפיה לבאות מתחילה להראות את אותותיה, תלולית קטנה
מתחילה להיבנות מתחת למגבת. היא מתרחקת מעט, עיניה מטיילות על
גופי בהנאה.  אני חוזר ומתקרב, מחבק אותה  ככה כמו שהיא, בדרכה
למקלחת, מוודא שאני בגבי למראה והיא יכולה לראות אותנו נצמדים.
היא מעבירה יד חמה במורד גבי, מוצאת את דרכה אל מתחת למגבת,
חופנת ברוך כיכר שרירים מתקמרת.  המתח בגופי ממשיך להבנות לאט,
כמו שאני אוהב, פעימות פעימות, אני נילחץ לגופה דרך בד המגבת
המחוספס, נוגע בחמוקי גוף מוכרים ונעימים.
רמת הריגוש עולה, וזה בדיוק הזמן לשלוח אותה למקלחת.  הציפיה
המתמשכת היא חלק מהכיף.

חדר השינה שלנו מנותק מהעולם, תריסים, חלונות ודלת הכניסה
סגורים, תאורה עמומה בצהבהב חמים  בוקעת מנרות הקישוט
הצבעוניים שמלווים אותנו כבר שנים.  נר נוסף בוער בתוך מתקן
הבישום וכמה טיפות של תמצית יסמין צפות על פני המים שבו.  ריח
נעים מתפשט באוויר.

על המיטה מתוח סדין האהבה שלנו - סדין סאטן שבע כביסות בבורדו
עמוק שמגעו המלטף והקריר אהוב עלינו במיוחד.  אני זורק מעלי את
המגבת ומשתרע על גבי, מתענג על משבי הרוח הקרירים המגיעים
מהמאוורר שסובב באיטיות על התקרה.

היא יוצאת מהמקלחת עירומה כביום היוולדה, נהנית מעיני שסוקרות
את גופה בתאווה שלא פגה גם אחרי שנים רבות ביחד.

אני קם מהר מהמיטה, מתקרב ונצמד אליה שוב בחיבוק, עכשיו היא עם
הגב למראה, ולי יש שדה ראיה נרחב ומלא.  אני אוהב לראות את ידי
חופנות את אחוריה, את גיווה נע לעברי...

היא מושכת למיטה, לא אוהבת את ההקדמה הזו.  נשכבת על בטנה,
מזמינה ברמיזה שמיכה של נשיקות קטנות, ממרומי הצוואר, מאחורי
האזניים,  במורד הגב ופסגות הישבנים, עם דגש מיוחד - את זה אני
יודע כבר בעל פה, על מתחם עצם הזנב.  
גופה מתקמר לעברי, אחוריה מורמים, מזמינים, מציירים מעגלים
קטנים סביב ציר דימיוני, אבל אני ממשיך במורד הירכיים, פנים
הברכיים והשוקיים, יורד ברגל אחת, חוזר בשניה, מפנק בעדינות את
חמוקי הישבנים אך עדיין מקפיד להתרחק מממגע של ממש עם
האפלוליות המזמינה, המתקמרת לעברי מביניהם.  נשיפה חמימה
ועדינה מפיקה מגרונה נאקות של עונג,  אחוריה מתרוממים עוד,
חושפים, מזמינים...
אני מיתמם וכאילו מתכוון לחזור ולרגליים, אבל עולה בחזרה
לחמוקי הישבנים, שפתי מלחכות בעדינות את הגבעות החלקות, התנועה
הולכת ומתרכזת באיזור המפגש, קצה הלשון נשלח לפנים, עד שנוצר
מגע עם קפל עור עדין.  היא מתחילה להניע את גופה בתנועות
קטנטנות, מכוונת למגע נקודתי, מדוייק ביותר.  אני עוצר כל
פעילות, מעביר את כל האחריות אליה.  גופה הולך וצובר את המתח
המוכר, הכל מאותן תנועות קטנות וזעירות סביב קצה לשוני.  פני
טבועים בין חמוקי אחוריה, גיווה הולך ומתקמר, רגליה נאספות אל
בטנה, מגישות ללשוני את כל כולה.

אני עדיין עוצר כל תנועה משלי.  גופה מטייל על פני, מתכוון לפי
רצונה סביב קצה לשוני, עכשיו בתנועות קצת יותר ניכרות...  הקצב
הולך וגובר, אני בקושי שומר על מקומי, והנה היא מתנתקת ממני,
כל גופה מזדעזע בעוצמה, והכל עוצר עצירה מוחלטת.
גופי הדרוך נלחץ אל רגליה, אבל אני לא ממהר, ההמשך ידוע ויגיע.
לאחר כמה דקות היא מסתובבת על גבה, פורשת את גופה ומזמינה
אותי לתוכה בהתמסרות מרגשת.  אני על הסף, היא יודעת ואוהבת את
זה ככה.  רגליה מתיישרות תחתי ונצמדות זו לזו, גופה לופת אותי
בתוכה בעוצמה, ואני מתפרק ומתפרק, כל כולי זורם ממני אליה,
גופי כאילו מתרוקן עד תומו...

הרשות להפוך את פני ולהרדם כמו שק תפוחי אדמה היא חלק לא פחות
מענג.  יהיה קשה להתעורר מחר בבוקר...