[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כמה, כמה כמה, כמה כמה כמה ? כמה ? ככה !
אני ? אלוהים לא אוהב אותי יותר מדיי... גם אני לא כל-כך אוהב
אותו, אבל זה סיפור ישן...
אלוהים קמצן, זאת עובדה... אלוהים חסך ממני...
אני ? אני מקבל בעיקר מחמאות יד שניה ! מחמאות מאנשים
שמתחנפים.
רק פעם בכמה זמן אני מקבל איזו מחמאה טובה כזאת מהלב...
ומה הכי כואב ? אנשים שאני אוהב, אז הם... הם לא טורחים זמן
למצוא לי מחמאות, כי אני... תתנו לי מליון שקל ואני לא יעריך
אותכם אם תגידו לי איזו מחמאה טובה כזאת...
קראתי פעם באיזה ספר, שאנשים שלא מקבלים מחמאות אז הם אנשים
שהולך להם בסדר בחיים, או שאנשים מקנאים בהם.
ובי ? מה יש יותר מדי לקנא בי ?
חוץ מהחברה שלי... אין שום דבר מיוחד שאפשר לקנא בו...
המראה שלי ? לא יותר מדיי... אנשים מוקסמים מעידן אחר, מתקופה
שהייתי בן-אדם שונה, אדם קצת יותר דומיננטי, אלים, ואחר...
פעם היה לי ביטחון עצמי, אבל לא סתם ביטחון עצמי...
ה-ביטחון ה-עצמי... הייתי בטוח שאני קינג-קונג, שאני בראתי את
העולם, ואין דבר בעולם שאני ירצה ושאני לא ישיג.
אבל עכשיו ? איזה ביטחון ואיזה נעליים...
הלימודים שלי ? אני סתם מאנייק עצלן.
החברים שלי ? אני אוהב, אין יותר מדי מה לספר, פשוט אוהב.
פעם הייתי הולך עם המון סיכות ביטחון עצמי עליי... אולי
באיזושהי השראה פסיכודאלית שהסיכות האלו מסמלות משהו...
היום אני לא מסתובב לא עם סיכות ולא עם ביטחון. ככה זה בחיים
שלי.
יש לי רק מפלט אחד, תחביב אחד ומיוחד, תחביב שאם יקחו אותו
ממני אני יכעס ביותר !
אני אוהב להתלונן ! להתלונן ! כמה שיותר טוב, ככה צריך לדעת מה
רע.
אנ יכול למצוא את הרע בדבר הכי טוב בעולם, זה לא שאני לוקח את
מה שאני מוצא בצורה אמיתית, זה פשוט מצחיק אותי לראות כמה אפשר
להתלונן... יש אנשים שלא מבינים את זה, כי הם לא אני. אני יש
רק אחד. ככה אני מקווה לכל היותר, אני יודע שאין אף אחד שיוכל
לבוא ולקחת את מקומי בעולם הזה, כי מוח כמו שלי לא תמצאו הרבה,
חייבים להיות או גאונים או ממש טיפשים בשביל לזכות במוח כזה,
אני במקום טוב באמצע, שם טוב וחמים לי.
נראה לי שהצבא זה דבר חשוב בשבילי, יפתח אצלי כמה סעיפים...
שלוש שנים של לחימה, שבתקווה יעזרו לי לפרוק את העצבים שלי...
ותאמינו לי שאני לא יודע למה אני מעוצבן, יותר מדיי מחשבות
בשבילי...
עזבו את כל זה ! בואו איתי לקנות הררים של ארגזים של
נרגילה...
נרגילה זה דבר חיוני, דבר שצריך ממנו והרבה.
קצת כמו החברה שלי... רק שהלוואי שהיא הייתה נגישה כמו
נרגילה...
איזה נחמד זה אם היא הייתה גרה בחדר שלי... הייתי דואג לה כל
היום, מטפח אותה, קונה לה דברים, מסטיקים, קולה ושאר ממתקים.
באמת שזה דבר מיוחד אני והיא.
לא תאמינו לי כשאני יגיד לכם, אבל זאת אהבת אמת.
אהבה כמוה לא תמצאו בשום מקום בעולם, אין כמוה. אחת ויחידה.
עברנו סיבוכים אין-ספור... אבל בסוף יצא מתוק מעז...
בתקופה שלא הייתי איתה, הבנתי שהדבר שאני רוצה זו היא.
רק היא יכולה להשקיט אותי... לגרום לי למצב של רגיעה.
ואין כאלה הרבה... יש לה השפעה עליי, תמיד הייתה.
ככה זה, אני אוהב אותה, הכי בעולם יותר מכולן ! מבטיח מבטיח
מבטיח !
ואם תשמעו דברים אחרים אל תאמינו ! אני אוהב אותה יותר מהכל !
הכי חשוב לי זה שיהיה לה טוב, אבל גם חשוב שלי יהיה טוב עם
זה.
נסגור את העניניים בקצרה...
אין לי ביטחון עצמי.
אני לא מקבל יותר מדי מחמאות אמיתיות.
אני אוהב את החברה שלי.
ואני צריך עזרה, יותר מדיי עזרה.
יש לי מחר בגרות, אני תלמיד אקסטרני "חכם"...
שיהיו לכולכם חיים טובים !
ותזכרו - זעתר זה לא רק מאכל ! זה לאום שלם !







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כן , זה ממש לא
משנה !!!
אתה יכול
להתישב
איפה שתרצה
בסיומו של הערב
בכל מקרה כולם
נפגשים
במרתף...


אולמי ורסאי


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/5/02 0:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדב שטיימץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה