לחן: מיכאל בנדיקוב

כינור שלי, כמה עצוב השקט,
מיתר נקרע ונשברה הקשת,
כמה יפה היה ניגון שלנו!
בורא עולם עצמו בירך אותנו...

המנגינה הובילה אל הנצח,
נשאה אל-עד כאנייה ממזח,
הסערה ניפצה את חלומנו,
אך הוא טמון עמוק בתוך לבנו.

פזמון:
שאו קולות המוזיקה אותנו,
שאו אל מקומות שלא הגענו,
שאו רחוק מעבר לרקיע
והתקווה תחזור ושוב תופיע.

ניגון מלא כאב, כמיהה ורגש,
צלילים זורמים, כולם עוברים בנפש,
עולם שלם פרוס אל-מול עינינו,
וקרן אור בוהקת לפנינו.

פזמון.

כינור שלי, כמה עצוב השקט,
מיתר נקרע ונשברה הקשת,
הסערה ניפצה את חלומנו,
אך הוא טמון עמוק בתוך לבנו.

פזמון.