[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מוזר. זאת המילה הראשונה שעולה בראש כשרואים אותו. מוזר.
הלבוש שלו, הדיבור שלו, השיער שלו, הגוף שלו- פשוט מוזר.
כל פעם שאני וחברים שלי ראינו אותו קראנו לו כך, הרבצנו לו
וקיללנו אותו. ככה זה כשרואים מישהו מוזר.
אני אפילו זוכר באיזה כיתה הייתי כשמה שקרה, קרה- הייתי בסוף
כיתה ח', חודש מאי.
ראינו אותו בסיום הלימודים יושב לבד ובוכה על ספסל מחוץ
לבית-הספר.
התעצבנו שהוא יושב שם ובוכה- מה הוא הומו?!
כנראה שפשוט לא ידענו להבחין בין הומו לבין מישהו שפשוט בא לו
לבכות.
חשבנו שכל מי שבוכה הוא הומו ומוזר, גם אני אף-פעם לא בכיתי
ליד החברים שלי.
ניגשנו אליו והתחלנו לשאול אותו כל-מני שאלות טורדניות ולרדת
עליו.
כשראינו שהוא מתעלם, דבר שהיה מאוד בוגר מצידו, התעצבנו עוד
יותר- ההומו המוזר לא שם עלינו ברוב חוצפתו!
התחלנו לדחוף אותו ולבעוט בו, הוא ניסה לעזוב את המקום, אך לא
נתנו לו.
גררנו אותו הצידה, לתוך החנייה של הבניין הסמוך והכינו אותו
בלי סוף.
הוא כמובן התחנן שנעזוב אותו, אבל אנחנו לא הפסקנו.
הוא צרח ובכה, ואז פתאום אחד החברים שלי בא, הוריד את המכנסיים
של המוזר וביצע באיבר מינו דברים איומים.
אנחנו כמובן החזקנו אותו וצרחנו עליו שישתוק.
אחרי שעתיים בערך של התעללות, עזבנו את המקום והשארנו אותו שם
בוכה, מושפל, מדמם וכאוב- וכל זה היה תחת איומים רבים שלא יגיד
מילה על מה שקרה.
הוא כמובן שתק, כי למי כבר יאמינו- למוזר או לנו?
אנחנו המשכנו לחיות את החיים שלנו, והוא לעומתנו, עבר עשרות
טיפולים פסיכיאטרים כושלים, אישפוזים מרובים וירידה בלימודים.
למרות הכל הוא המשיך לשתוק.
לפני כשבוע שמעתי שהוא התאבד, כל-כך כאב לי לשמוע את זה, כי
אני יודע שזה בגללנו.
אך את מה שקרה לא ניתן לשנות,
המוזר נשאר מוזר ואני- אני המשכתי.

מוקדש לכל האנשים השונים בעולם, אלו שלא מקבלים אותם כפי שהם







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
משה קרוי לא
מחזיר לי
טלפונים כבר
כמעט שנה.
בואנה, הוא ממש
אגואיסט הבן-אדם
הזה.

הנזיר
האלקטרוני, שוכח
להניח את
השפופרת על
המכשיר ויוצא
ישר בהאשמות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/5/02 0:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מורן דילונג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה