בראשית ברא השלומה את הנרגילה, הטעמים, והגחלים.  והארץ הייתה
תוהו וויואו וריח הנרגילה מרחף מעל הטעמים.
ויאמר ש' גחל תידלק! וירא השלומה את הנרגילה כי טוב.
ויבדיל ש' בין הנרגילה ובין הנובלס.
ויקרא ש' לנרגילה- נרגילה, ולנובלס- נובלס, ויעשן נרגילה ויעשן
נובלס יום אחד.
ויאמר ש' יהי עשן בתוך הנרגילה, ויהי מבדיל בין עשן- לעשן.
ויעשן ש' את הרקיע ויבדיל ש' בין המים אשר בתוך הנרגילה ובין
הראש אשר מעל הנרגילה, ויעשן ש' ביום השני.
ביום השלישי נמאס לש' לעשן רק נרגילה ונובלס. אז הכין לעצמו
צמחייה יפה ופורחת ויאמר ש' תהיי הצמחייה פורחת, ותוצא הארץ
"דשא" ו"עשב".
ויעשן ש' ביום השלישי.
ביום הרביעי הרגיש ש' רעב חזק חזק, קרא לרעב זה מנצ'יס, לכן
ברא את הבמבה והביסלי.
וירא ש' את מפעל אוסם בפ"ת כמקדשו הפרטי ולממשלתו.
ביום החמישי לש' שיעמם והקים לעצמו מפעל בידורי ענק- שאר
העולם, והמצרכים המשמשים אותו למחייה.
את יום השישי ראה ש' כי טוב, פעמיים כי טוב, וטוב בשלישית.
הקים ש' מועדוני מטאל מצוינים ברחבי העולם שיצר כדי לבלות
ולהעביר בראש טוב את סיום המנצ'יס.
את היום השביעי ש' לא הספיק לברוא, אבל נתן את שמו ליום זה-
שבת מנוחה.
ביום זה ישן ש' כפי שלא ישן מעולם, היה לו האנג- אובר עצבני
וכאבו לו נורא האוזניים מהמסיבה שבילה ביום שישי, הוא ישב על
יד אחד הרמקולים...