[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עילית טל
/
גברים נשואים

"נהיה קצת קריר, לא?" הוא הביט בה, במבט די ברור שמביע את
כוונותיו במלואן.
"כן, קצת", היא חייכה חצי חיוך והלכה אחרי אחיה הקטן שמיהר
לרוץ אל הנדנדה שהתפנתה. גן השעשועים היה כבר ריק, השעה שבע
בערב והשמש נעלמה לאטה מאחורי קו האופק. השמיים נצבעו בצבעים
מרהיבים.
הילדים שלו התגלשו במגלשה, ממש מאחוריו, אך הוא נשען על הסולם
שהוביל אל המגלשה והביט בה.
המבט שלו ליטף אותה, מכף רגל ועד ראש. היא ידעה בדיוק על מה
הוא חושב.
"בן כמה הוא?" הוא שאל.
"שנה ושלושה", השיבה.
"אה, שנה ושלוש... יפה."
"כן." היא לא מסוגלת לשמוע אנשים שמדברים בעברית קלוקלת.
מבחינתה, צורת התבטאות היא פרמטר חשוב שמעיד על רמת
האינטליגנציה של בן אדם.
אחיה התרחק ממנה והיא ניגשה אליו ונגעה בכפות ידיו. אצבעותיו
הקטנות היו קרות.
"הגיע הזמן ללכת הביתה, דניאל. אתה כבר עייף." היא יישרה את
מבטה אל תוך עיניו הגדולות. "רוצה הבייתה?"
דניאל לא השיב. הוא המשיך להתנדנד.
"אתם הולכים עכשיו?" הוא שאל, לא מסיר את עיניו ממנה.
"כן, למה אתה שואל?" היא חייכה חיוך עדין.
"לא יודע, סתם. אשתי לא תהיה בבית בימים הקרובים ואני לוקח את
הילדים לסבתא שלהם... אני באמת צריך ללכת."

כעבור שעה וחצי היא כבר שכבה במיטתו, ערומה, חצי גופה מכוסה
וחציו השני חשוף. הוא עמד על יד החלון עם סיגריה בידו.
לא, הוא בהחלט לא התאמץ הרבה כדי להשיג אותה. הוא אפילו לא
ביקש. היא פשוט החזירה את אחיה התינוק הבייתה, אמרה לאמה שהיא
הולכת לחברה כדי ללמוד, ונסעה איתו. כן. היא עשתה זאת מרצונה
החופשי. רק בת 16. וכל-כך הרבה נסיון יש לה.
"אתה רוצה לשתות משהו? קפה? תה"? היא שאלה, התרוממה מן המיטה
ועטפה את גופה בשמיכה הדקיקה שכיסתה אותה.
"קפה, תודה. נס קפה." הוא לא הביט בה. נראה היה כי מה שעשו
הפריע לו הרבה יותר ממה שהזיז לה. למעשה, אותה הדבר כלל לא
הטריד.
היא קמה, הלכה אל המטבח וחיטטה בארונות כדי למצוא את הסוכר,
הקפה, הכוסות והכפיות. הכל היה נקי למשעי. המטבח היה מסודר
באופן מדהים, כאילו שאף אחד לא נגע בו מאז הפעם האחרונה שניקו
וסידרו אותו. היא פחדה ללכלך, לכן נזהרה כאשר מזגה מים חמים מן
הקומקום לתוך שני ספלים, כאשר הוסיפה קפה וסוכר וכאשר בחשה את
התערובת.
הוא עמד מאחוריה והביט בה. שערה החלק והארוך היה פזור על גבה.
"אשתי אוהבת סדר", הוא אמר. "אם משהו לא נמצא במקום, היא
מתרתחת", חייך.
היא שתקה. "סדר זה דבר טוב", השיבה והגישה לו את ספל הקפה שלו.
הם התיישבו ליד השולחן הקטן והמצוחצח. היא הביטה בפניו. 'פנים
נאים למדי', חשבה. 'הרבה יותר מכל אחד אחר שהיה לי.' היו לו
זיפים, ששיוו לפניו מראה מאוד גברי, ומבט כחול בעיניים. כחול
כהה, חזק מאוד. שפתיו היו אדמדמות ומלאות. 'בסך הכל בן כמה
הוא? 25? 26? התחתן בגיל צעיר. לא טעם את טעם החיים הרבה לפני
שהחליט להתחייב לאישה אחת. מאוד ברור שיבגוד בה.' רצו הרבה
מחשבות בראשה בזמן ששתתה. הם לא דיברו, רק נעצו עיניים זה
בזו.
"אני מקווה שזה ברור לך שזה לא יוצא מקירות הבית הזה, מה
שקרה", קולו היה רגוע, אך היא שמעה בו פחד קל.
"בוודאי. אין לך ממה לחשוש. אתה לא הראשון שלי", אמרה ולגמה מן
הספל.
"מה זאת אומרת?" הוא נראה די המום.
היא גיחכה קלות. "באמת חשבת שהולכת אותי שולל, הא?" היא לגמה
את הלגימה האחרונה, קמה והניחה את שני הספלים בכיור. היא
הסתובבה אליו.
"כן... זאת אומרת... לא... חשבתי ש... אני לא יודע..." הוא היה
מאוד מבולבל, זה שיעשע אותה. תמיד אהבה להרגיש חזקה.
"אין כאן מה לחשוב הרבה", היא חייכה את חיוכה המושלם, "אני
אוהבת לעשות סקס עם גברים נשואים, זה הכל." היא קרצה אליו
בעיניה השמאלית, הסתובבה בחזרה והחלה לשטוף את הספלים. הוא קם
וניגש אליה. נעמד לידה והניח את ידו על כתפה. "את רצינית?"
שאל.
"כן, כן."
הוא התחיל לנשק את צווארה ואת כתפה, משום מה הדליקה אותו
העובדה שהיא בעלת נסיון.

אחרי הפעם השניה, הוא כבר היה רדום. היא קמה מהמיטה, התלבשה,
והשאירה לו פתק.
"היה לי מאוד כיף, שמור על עצמך ואל תשכח להחזיר את הילדים.
נשיקות, בר".


בימים שלאחר מכן, הוא חיפש אותה. שוב ושוב ושוב. בגן השעשועים,
ליד בית הספר התיכון הקרוב, במכולת השכונתית, כמעט בכל מקום.
עקבותיה לא נמצאו. והוא רצה אותה שוב כל-כך חזק. אבל היא הייתה
חד-פעמית. היה ונגמר.

בר לא הרגישה אשמה. היא גם לא הייתה טרודה ולא התחרטה. כזאת
היא. אוהבת סקס עם גברים נשואים. היא טוענת שהשאיפה להרגיש
חזקה ועליונה, כאשר גברים מגלים שהיא בעלת נסיון כל-כך רב,
ונשארים המומים למראה האדישות שהיא מפגינה, אינה נובעת מהילדות
הקשה שהייתה לה. למרות שאביה נהג להכות אותה ולהתעלל בה פיזית,
היא טוענת שלא חיפשה דמות של אב אוהב בגברים ששכבה איתם. לדעתה
כל אלה היו בולשיט של פסיכולוגים.
היא בסדר גמור, היא נורמלית. והיא בפירוש לא זולה, שבה והזכירה
לעצמה. והיא תוכל להתחתן ולהתחייב ולהקים משפחה למרות שהיא
שוכבת איתם ואחר-כך בורחת.
בסופו של עניין, היא בסך הכל אוהבת סקס עם גברים נשואים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה לעשות
והמלה חרה
היא במילעיל
ולא במלרע...

צרה צרורה

פרה


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/5/02 2:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עילית טל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה