אני מסתכל עלייך, ואני רואה ריקנות.
אני ניגש אלייך, ואת לא שמה לב בכלל.
אני פונה אלייך ואת לא מתייחסת.
אני מסתובב ומתחיל ללכת הלאה ממך, ואת אומרת "חבל".
ואני ממשיך,מכריח את עצמי לחשוב שאת כבר לא קיימת, סתם צל של
העבר.
כעבור שנה אני שוב רואה אותך, והפעם אני רואה שנאה.
את ניגשת אליי ואומרת "חבל".
אחר-כך את מסתובבת והולכת, ואני כבר לא אראה אותך לעולם.
ואני ממשיך בדרכי, מחפש אותך, כמו שפעם היית, בתוך הריקנות
האינסופית של העולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.