אני חומק דרך דלת המרפסת הקדמית בדיוק כשאני שומע אותו נכנס
לחדר השינה שלי. אני קופץ מהמרפסת, רץ לכיוון החניה ופונה משם
שמאלה, דרך העמודים של חבלי הכביסה לכיוון הגינה האחורית ורץ
במעלה מדרגות המרפסת האחורית לדלת המטבח. הוא כמעט מדביק אותי,
אבל אני מספיק להיכנס למטבח, לטרוק את הדלת ולנעול אותה. מעבר
לדלת אני שומע את נשימותיו. אני רץ לחדר השינה ונועל את דלת
המרפסת. אני חושב על זה שאם לא היה לו רק כדור אחד במחסנית,
הייתי כבר גמור וטיפת זיעה נכנסת לי לעין. אני פורק את האקדח
שלי, טוען אותו מחדש ומנסה להקשיב, לנחש איפה הוא, אבל לא שומע
כלום.
אני נזכר איך בסוף קורס הקצינים, כשכבר נגמר כל הלחץ, ולא היה
לנו כל כך מה לעשות, אז היו את כל המתלהבים, שכבר פינטזו על
האקדח שהם הולכים לקנות. כולם אמרו שהם יקנו אקדח בקוטר של 9
מ"מ והשאלה רק הייתה איזה אקדח הורג יותר טוב. אני לא כל כך
התלהבתי מהעובדה שאני צריך להסתובב עם אקדח, שיכול להרוג
מישהו, או לעשות לי עוד חור בתחת, אבל מצד שני לא התכוונתי
להסתובב עם "עוזי", ומה אני יכול לעשות שיש פקודת מטכ"ל שאומרת
שקצין הוא יעד יותר מועדף, ובגלל זה צריך להסתובב כל הזמן עם
נשק, גם אם הוא ג'ובניק בקריה. אני לא זוכר מי סיפר לי את
הסיפור על השוטר בי-ם, שערבי רץ אליו עם סכין שלופה, והוא ירה
לעברו 7 כדורים, וגם פגע, והערבי המשיך לרוץ והרג אותו, אבל
כששמעתי שהאקדח של השוטר היה ברטה בקוטר 0.22 מ"מ, החלטתי שזה
האקדח בשבילי.
עד עכשיו, הייתי די מרוצה עם הבחירה. אקדח קטן, נוח ולא מזיק.
ממש אקדח צעצוע. תמיד התלוצצתי שאפשר לעשות חור קטן בלמעלה של
הכדורים ולתפור איתם כפתורים, אבל עכשיו אני כבר לא כל כך בטוח
(לא בקשר לכפתורים). מי חלם שמתישהו ירוץ אחרי איש עם אקדח
בקוטר 9 מ"מ שרוצה להרוג אותי ?!
איפה לעזאזל  הוא מתחבא ?! אני עובר מחדר השינה לכיוון
המטבח...
באנג ! הכדור שרק לי ליד האוזן. בן זונה. שכחתי לבדוק את
החלון. אבל זהו. הוא גמור. אני מכוון אליו את הברטה ויורה. אני
כנראה פוגע, כי הוא נופל. את כל המחסנית רוקנתי עליו. אני יוצא
למרפסת. הוא שוכב שם, עדיין נושם.
אמונדייה !
הכדורים תלויים לו על הסוודר כמו זרעים של שיבולת שועל שהיינו
זורקים אחד על השני בטיולים כדי לבדוק כמה בנים יהיו לנו. הוא
זז ומסתובב אלי. אני בועט לו בראש והוא מתעלף.