פעם באביב חיי הייתי נץ,
עוף טורף יפה ששם גם קץ.
במבט חודר רואה הכל,
את טפריו תוקע בלי לשאול.

פעם באביב חיי הייתי נץ,
בשלוות מלכות יושב על עץ.
משסף אותך לנתחים
וקורא קריאה אל השחקים.

יום אחד אבדה בי רוח נץ
כמו חלום אבוד שהתנפץ.
הוא דומע באובדן נפשי,
ירחף לעד בנשמתי.

כשאלך מכאן, אפרוש כנף -
מפוספסת, לי מבט זהב.
לא תרגישו בדממת הסער,
שהנץ שלי חזר ליער.

פזמון :
הכל הולך ומשתבש.
מסתבר שאין עשן בלי אש.
כוחותי שלי אוזלים ברגע
ואת לא איתי בשעת הפגע.


(כלול בדיסק "קריעת שמה של אחרית")