נביעה

יובל אתה עוד קטן
עודך יודע תמימות
אל תעשה זאת
אקרא לו
ליובל
ילדי התמים
יובל עודך עוד קטן
שב והסתכל במים הזורמים
הישר בנביעתם אתה מסתכל
נקודת פריצתם לעולם
כמוך יובל הקטן
צעירים הם עוד
ותמימים
ויזרמו עוד המים האלו
עד לארצות נשכחות
ואתה יובל עוד קטן
ויום אחד אותם עוד תפגוש
לכן יובלי שלי
ילד קטון ותמים
אל תעשה זאת יובלי
אל תקצר חיים תמימים.





זרימה

האם אתה הוא זה יובלי
ילדי הקטון
עומד בפתח דלתי
סוקר את חדרי בעיניים דומעות
אכן אתה הוא זה
ילדי הקטון
חזרת מטיולך
בארצות נשכחות
ארוך היה הטיול וקשה
פגשת שם חבר ותיק
פלג מים זורם
ועתיק
ועכורים המים
אינם תמימים עוד
וגם אתה יובלי
ילדי הקטון
אינך תמים עוד
סודות העולם נגלו לפניך
במסעך הארוך
ומעתה יובלי
גם אתה בזרם תזרום
חייך יפים היו
ויפים יהיו
אך בזרם תזרום לתמיד
כי סודות העולם התגלו
ותמימותך איננה עוד.





התייבשות

יובלי שלי הקטון
הפלג יבש
המים נעלמו
וגם אתה את הסודות
הספקת לשכוח
ועתה יובלי שלי
אחרי זמן רב
ישובו המים לזרום
צלולים ויפים
כביום הראשון
ותמימותך יובלי
ילדי שלי
תשכון שוב בביתה האהוב
היום אתה עוזב את ביתך יובלי
ועובר לבית
שכולו טוב
היום יובלי שלי
תהיה חכם ותמים
היום מסתיים סיפורנו,
ומתחיל בשנית.