דמעה ועוד דמעה.נופלת
ואחריהן עוד הרבה
בקצב זולגות.
דמעות שיורדות,
לעולם לא חוזרות.
כדמעה ועוד דמעה...נפלת
.בקצב היריות
לוחמים שנופלים לעולם לא חוזרים.
אבל...לעולם אותם זוכרים.

1982

הערת המביאה לדפוס, רמיה ישראלי:
בעקבות מציאת הצוללת "דקר" אני מקדישה את השיר הזה לאנשי צוות
הדקר.
ובמיוחד לזכרו של הצוללן - בנימין שקד ז"ל שנעלם עם חבריו
שלושה שבועות לאחר שאורית נולדה(בקיבוץ רמת הכובש). הוא הגיע
אלינו במסגרת עליית הנוער ואומץ ע"י הורי. התגייס לחיל הים
ולצוללות ביחד עם אחי יצחק , וגם את חופשותיו מהצבא היה מבלה
אצלנו. אהבנו אותו והוא אותנו,
ועכשיו עם מציאת הצוללת-שוב צפים ועולים הזכרונות והכאב.