ש-נ-ה אתה קולט מה זה? שנה שלמה עברה מאז ל"ג בעומר שעבר ואני
רואה את זה כאילו רק אתמול היה הפעם הראשונה שראיתי אותך זה
מדהים איך הזמן רץ...לי  לפחות ושאני מסתכלת על זה עכשיו אני
לא מאמינה שבזבזתי שנה מהחיים שלי עלייך.. על בן אדם שלא אהב
אותי אף פעם ובטח שלא עכשיו ובמיוחד לא בשנים הבאות. שנה שלמה
ביליתי בבכי ובזיכרונות דועכים שמיום ליום נהיים יותר מעורפלים
עד שזה מגיע למצב שאני אפילו לא זוכרת איך אתה מדבר או לפחות
איך היית מדבר , אני רואה את החודשיים ההם שנורא רחוקים ממני
עכשיו כאילו הם סרט שלא קרה אף פעם. כאילו התקופה ההיא לא קרתה
אף פעם... אבל שאני חושבת שזאת הייתה המציאות היום יומית שלי
אני מזדעזעת.. אני לא מבינה איך נתתי לדבר כזה לקרות לי איך
נתתי לעצמי להתאהב בדבר הנפלא הזה שהוא אתה אלוהים ...אתה לא
פחות מושלם ממה שהיית פעם , ושאני מדברת על זה בדיעבד אני
מבינה כמה המצב שאני שרויה בו עכשיו היה נמנע...איך אני יכלתי
למנוע אותו אם רק הייתי עושה את הבחירות שלי שונה ...לא אהבתי
אותך בכלל בהתחלה זה היה החוסר ברירה חלופית הרצון שלי להיות
איתך , אבל הכנסתי את עצמי לזה...ועכשיו האובססיה שאני נמצאת
בה שאני לא יכולה לראות ממטר אף אחד אחר, שום דבר אחר. והכי
מהכל אני לא מבינה איך נתתי לך ללכת? אני אותו ב אדם שהייתי
פעם לא(?!) אם הייתי צריכה לעשות את ההחלטה הזאת היום היא
הייתה נעשית אחרת...לא? אולי בעצם השתנתי כל כך שאני בכלל לא
יכולה להגיע למצב כזה יותר עם אף אחד.. למצב שדורכים לי על
הכבוד כמו שאתה עשית. אני חושבת שאולי אני בן אדם שונה בזכותך
או ממבט הראיה שלך זה בגללך כי אתה כביכול רואה את השינוי כדבר
רע...אין לי מושג כי הייתי צריכה להגיד לרמה עמוקה של שיחה
בשביל לדבר איתך על משהו כזה...אני לא יודעת מה אתה חושב.. מה
אתה מרגיש ועושה ושונא ואוהב הכל מסיפורים.. סיפורים שאני
הייתי זאת שמספרת אותם אני הייתי זאת שמכירה אותך אבל זה נגמר
ועכשיו הדמות הזאת שלך מסתכמת בחיצוניות בזיכרונות ובסיפורים .
ואם הייתי מסוגלת להבהיר לך עד כמה זה כואב לי הייתי עושה את
זה אבל אני לא חושבת שאני בעצמי מבינה לאיזה רמה של אובססיה
הגעתי רמה כזאת שגם שאני כבר לא מכירה את הבן אדם כלומר אותך
אני עדיין ממשיכה במחשבה כזאת שאני אוהבת אותך כאילו אנחנו
עדיין במאי-יוני 2001 לפני שנה .  ואלוהים זה כואב לי כל כך
כואב לי שהייתי מוכנה למות בשביל זה אבל אני יודעת שזה לא שווה
את זה אני יודעת שאני בכלל לא מכירה אותך ואני סתם חייה באשליה
של פעם ואני אפילו לא הצלחתי להבין מה מחזיק אותי בתוך הבועה
הזאת? ואלוהים יודע שניסיתי , כמה ניסיתי לצאת מזה אבל ברגע
שאני מוצאת פרצה קטנה בתוך החרא שאני נמצאת בו אני מחליטה ללא
מודע שאני נשארת שם נשארת באשליה שלי בלי שום רצון ומוטיבציה
להתגבר עלייך. ואני הורסת במכוון כל אדם ומקרה ואפשרות שנותנים
לי את האופציה הזאת  את האופציה של להתנתק מהדמיון שלי ולחיות
חיים כמו בן אדם בלי שום מחשבות על מישהו מהעבר שאני אפילו לא
מכירה ..שאפילו לא מכיר אותי...כל כך לא מכיר אותי , ואין שום
דרך שהוא יכול להכיר אותי הבן הזה כלומר אתה כי אז לפני שנה
אפילו אני לא הכרתי אותי והשינוי העצום שחל בי שהיה לו קשר
עצום עלייך הוא דבר שלא היית מעורב בו למרות שהרצון הכי גדול
שלי הוא שכן תהיה מעורב בו.
אבל אני עשיתי את הבחירה שלי, נתתי לך ללכת בלי שום התעקשות על
הדבר.  ואולי רק עכשיו אני מבינה כמה הרסתי את עצמי , כמה כל
בן ובן זה ניסיון התגברות והכל בגללך! אתה גרמת לי לזה! אני
מאשימה אותך, אותך יותם ריבלין בשנה מבוזבזת ומגעילה מבחינה
רומנטית אני מאשימה אותך ב4 חודשים המזדיינים שעברתי בבכי איתך
או אחרי זה בלעדיך אני מאשימה אותך שהרסת לי את הכבוד וזלזלת
בי וגרמת לי חשוב שאתה באמת אוהב אותי בזמן שלא אהבת... ואני
מאשימה אותך ואת ההתנהגות שלך באיך שאני היום בקשר למצב הזה
אני מאשימה אותך באובססיה שלי אליך ובלי שום בושה אני עושה את
זה , זה אך ורק אשמתך.

הלוואי שכל הפסקה האחרונה הייתה יכולה להיות נכונה הלוואי
שיכולתי להאשים מישהו בשנה האחרונה שעברתי הלוואי שהייתי יכולה
להאשים מישהו באובססיה שלי אליך , במיוחד הייתי רוצה להאשים
אותך. אבל אני לא יכולה ... אני בן אדם בוגר ממה שהכרת אותי אז
, אני בן אדם חושב ומבין אני בן אדם רגיש ובעל מצפון הרסני אני
בן אדם אמיץ ופחדן ואני בעיקר בן אדם אוהב ... ולפעמים שאני
חושבת עליך אני בן אדם שונא...אני בן אדם מלא שנאה ובוז אלייך
ולא כי עשית לי משהו אלא כי אני נכנסתי למצב כזה לבד אבל
בעזרתך.
ואני פה להגיד לך שאני אוהבת אותך או שאולי אני לא יודעת כי
אני בעצם לא מכירה אותך אבל אני באמת מצטערת על שנה של הרס
עצמי .
איזה שחרור.....