דמעה ועוד דמעה.נופלת
ואחריהן עוד הרבה
בקצב זולגות.
דמעות שיורדות,
לעולם לא חוזרות.
כדמעה ועוד דמעה...נפלת
.בקצב היריות
לוחמים שנופלים לעולם לא חוזרים.
אבל...לעולם אותם זוכרים.
1982
הערת המביאה לדפוס, רמיה ישראלי:
בעקבות מציאת הצוללת "דקר" אני מקדישה את השיר הזה לאנשי צוות
הדקר.
ובמיוחד לזכרו של הצוללן - בנימין שקד ז"ל שנעלם עם חבריו
שלושה שבועות לאחר שאורית נולדה(בקיבוץ רמת הכובש). הוא הגיע
אלינו במסגרת עליית הנוער ואומץ ע"י הורי. התגייס לחיל הים
ולצוללות ביחד עם אחי יצחק , וגם את חופשותיו מהצבא היה מבלה
אצלנו. אהבנו אותו והוא אותנו,
ועכשיו עם מציאת הצוללת-שוב צפים ועולים הזכרונות והכאב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.