נפש מביעה משאלה ,
בכמיהה מטפחת תקווה .
מחשבה מגששת באפלה ,
מסתבר כישלון , מפלה ,
מפח נפש ואכזבה .

נפש מיוסרת מבקשת להעלם ,
ההגיון מנפץ , בזעם הולם .
מחשבה זועקת ומתעתעת ,
נפש סוחפת , גועשת ,סוערת .

ההגיון אינו חדל מלייסר ,
פוצע בנפש ללב חודר .
כתם שחור בנפש צחורה ,
נפש קסומה , פגועה  ובוכיה .

האמת טופחת , צובטת מבפנים ,
ספוגה בעורמה , שקרים ותככים .
צללים מעיקים , חודרים ורודפים ,
מותירים רשמים , צלקות  ופצעים .

הרגש מתמודד ,
מתמוטט ומועד .
מבקש , מתפלל ,
מתחנן ושואל .
מבקש לדעת ,
רוצה להבין ,
את אשר לא מצא ,
את אשר לא ידע .

ההגיון שואל - " עד מתיי? "
הרגש בתמימות משיבה :
" האם תמורת נפשי ,
        האם בחיי? "