מתוך הלכלוך והסמרטוטים הזרוקים, התרומם אחד היצורים המוזרים
ביותר שנראה אי פעם על פני כדור הארץ. זה היה הזבומל.
מה זה זבומל אתם שואלים? ובכן...
הכל התחיל בזבוב טורדן וגמל משועמם. אף אחד לא אהב את הזבוב,
מכיוון שתמיד זמזם, הטריד והציק. גם הגמל לא זכה לאהדה רבה,
מכיוון שאף אחד לא יכול היה לסבול יצור שרק עומד, לועס ויורק.
הזבוב והגמל סבלו שניהם מדיכאון עמוק הנובע מבדידות ומשעמום.
יום בהיר אחד, התעופף לו הזבוב כהרגלו וחיפש מקום בו יוכל לנוח
ולאכול את ארוחת הצהרים. הזבוב היה כל כך רעב, ולכן חשוב היה
לו למצוא מקום כזה שאף אחד לא יסלק אותו ממנו ברגע שינחת.
מרחוק הבחין בגמל אשר עמד, עמד, ועמד. לאחר מספר סיבובי תצפית
לבדיקת האזור והאקלים, החליט כי הגמל נראה יציב ולא מאיים,
ומיד ביצע נחיתה רכה על דבשתו של הגמל.
הגמל, שלא היה רגיל לאורחים, שמח מאוד שזכה לביקור פתע מאורח
תמהוני זה.
יום שלם בילו ביחד הזבוב והגמל. הגמל עמד ולזבוב היה מקום שקט
ובטוח לחזור אליו. מכיוון שאותו יום היה יוצא דופן לשניהם, הם
הצליחו לחשוב מעבר לרגיל ושניהם הגיעו למסקנה שעליהם לשנות דבר
מה בחייהם על מנת לשפר את התדמית השלילית שדבקה בהם.
מכיוון שיכולת החשיבה שלהם הגיעה רק עד גבול מסוים, הם החליטו
ללכת להתייעץ עם הפרה המעופפת, שהייתה ידועה בחכמתה ובהצעותיה
הטובות.
הפרה המעופפת ניהלה עם הזבוב והגמל שיחות ארוכות ומעמיקות, אשר
כללו מדורה, עישון בצוותא, ריקודי סמבה ושחיה לילית בעירום.
לבסוף אמרה כי על הזבוב והגמל להתאחד כיצור אחד- לא משעמם מידי
ולא טורדן מידי. השילוב הקטלני יהיה מושלם. טקס האיחוד חייב
להתבצע אך ורק ביום קר במיוחד תחת עץ דובדבן.
חלפו מספר חודשים עד שהגיע יום קר במיוחד, בדיוק כנדרש. באותו
יום עלו הזבוב והגמל על גבעת האשפה, שם צמח עץ דובדבן גדול. הם
נעמדו ליד העץ, הפנו גבם האחד לשני, וצעדו עשרים ואחד מטר
מהעץ. הזבוב והגמל נעצרו ופנו זה מול זה, הנהון קל בראש היה
סימן לכך שביצוע האיחוד יכול להתחיל.
הזבוב והגמל החלו להתקדם אחד לעבר השני במהירות עצומה. הזבוב
מניע כנפיו בכל הכוח, והגמל זורק רגליו לכל עבר במאמץ להגביר
את מהירותו. המרחק מצטמצם, אי אפשר לעצור אותם, כבר אין דרך
חזרה. בדיוק מתחת לעץ הדובדבן התנגשו זה בזה בעוצמה אדירה אשר
גרמה לקול רעם בכל האזור, הזבוב והגמל התפוצצו והתאחדו כיצור
אחד, וכך נולד הזבומל.
למרות החוויה הטראומטית שעברה עליהם, לא היה קץ לשמחתם, סוף
סוף הם יהיו יצור נורמלי ויוכלו לרכוש חברים. אך המציאות הקשה
הכתה בפניהם, הזבומל היה כל כך מוזר, וכן נתגלו בו סימנים קשים
של פיצול אישיות, דבר אשר גרם לכל יצור לברוח על נפשו כאשר פגש
ביצור מפלצתי זה. לאחר בירור קל, הבינו הזבוב והגמל שנפלו
קורבן לבדיחה חולנית של הפרה השחיינית, אשר התחפשה לפרה
המעופפת.
וכך, על גבעה רחוקה, תחת עץ הדובדבן, חי לו לבדו היצור המוזר
ביותר שנראה אי פעם על פני כדור הארץ- הזבומל.