[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








חשבתם פעם על צרותיהם של אחרים. שאולי לנו עצמנו לא כל כך גרוע
כמו שנראה לנו, רובנו לא חושבים כך כי לנו עצמנו, הצרות שלנו
הם הכי גדולות והכי פוגעות, כי כמובן הם פוגעות בנו. כל הבעיות
כל היאוש כל העצב הזה הוא שלנו, פרטי שלנו. אף אחד לעולם לא
ירגיש מה שאנו מרגישים ובשבילנו זה הכאב הכי נוראי שיש,
שלפעמים בלילות שקשה לישון שאתה מוצא עצמך שוכב במיטה נוטף
זיעה קרה בוכה כמה דמעות ומתחנן לאלוהים שיעזור לך לצאת
מהבעיות האלה או שיקח את הנשמה המתייסרת שלך ואז הבכי גובר
ואתה "בוכה עצמך לישון". לי היו לא מעט לילות כאלה, היו לי
לילות שלא ישנתי בכלל הפסקתי לאכול במשך שבועות הייתי חי על
סנדויצ'ים, פתאום אתה שם לב שאתה כבר לא יוצא הרבה מהבית אולי
בשביל לקנות סיגריות או להוריד את הזבל.
פתאום אתה רואה שמציעים לך החברים לצאת לאיזה מסיבה או לפאב,
אתה מוצא את עצמך עונה להם "לא, לא בא לי היום" כי אתה לא מוצא
הנאה בלצאת יותר. את לימודי הנהיגה שלך הפסקת כי אין לך כוח
אליהם.
פתאום אתה מאבד מוטיבציה בכלליות, לא רוצה לצאת, קובר את עצמך
מל המחשב או הטלויזיה כל היום ובוכה על עצמך.
ורק אז בנקודת השפל שכל לילה אינך ישן וכבר לא יוצא מהבית
בכלל.
רק אז אתה מבין על מה בעצם אתה בוכה, ואיך הרסת לעצמך כל פן
בחיים בגלל בעיה אחת קטנה בחיים שלך, בגלל תקופה אחת מחורבנת.
ואז אתה רואה שבעצם הבעיה הזו התקופה הזו היא לא כל כך נוראה
אבל הנזק שגרמת לעצמך שנסחפת ושקעת לתוך זה כבר קיים. ועכשיו
עלייך לעבוד כדי לתקן את מה שאתה עצמך עשית, ואתה תופס שאתה
עצמך הרסת לעצמך את החיים בכל אופן וגרמת לאיבוד מוטיבציה כללי
בחייך בכל פן שהוא. ואתה כבר לא מוצא הנאה בכלום, רק מסתובב
חמוץ כל היום עצבני מחוסר שינה שותה קפה ומעשן עוד סיגריה מול
המחשב כדי לשרוף את הזמן. ואז אתה באמת רואה שכל התקופה הזו
הפכה לעידן שלם כי נתת לזה לקרות כי נכנסת לכך בלא מודע
ושקעת.
ועכשיו מה? עכשיו עלייך לתקן את מה שאתה עשית לעצמך. ואתה מגלה
באמת מהי חשיבות הבעיה בחייך. ואתה רואה שהבעיה שלך קטנה ביחס
לאחרים, פתאום אתה מודה על כך שאתה נושם ושאתה רואה בשתי
עיניים, ושאתה קם בבוקר רואה את השמש הזורחת. ומתחוור לך שאתה
בעצם חי, שהמתנה הכי גדולה שלך היא החיים עצמם ושאתה לא סובל
מבעיות כרוניות או התמודדות יום יומית. ושאתה אוהב ויש מי
שאוהב אותך ושהכל מוגש לך על מגש של כסף ואתה עוד מעז להתלונן.
ואז אתה מבין שבעצם אתה הרסת לעצמך את החיים. ועכשיו עלייך
לתקן אותם. איך לתקן אותם?  גם אני לא יודע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הכל פה ממש
מידרדר, חיים
ביאליק פשוט
רוקד בקברו,
הדודה נורית
הלכה לאיבוד
במחסום היום.

ראיתי אותה
אפילו הצדעתי,
היישר לדף הבית
של המפקד הלכתי:
ולאן הגעתי:
לבמה חדשה.

רואים שאתה לא
לבד.

כן, אפילו אם
אתה בעזה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/5/02 16:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורי זילברשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה