אני עם הראש בתוך הכרית
שוקעת לעולם אחר.
אבל פה בעולם הזה הדמעות יורדות בלי סוף.
אני בוכה וצורחת וזה רק אני והדממה.
העיניים שלי כבר שורפות ...
נמאס לי לבכות בעולם הזה!
וזה רק אני. אני והדממה.
אז אני עוצמת עיניים ושוקעת לתוך העולם היפה הזה שמלא בפרחים
ושדות ירוקים.
העולם הזה שמלא בפרפרים יפים ורודים וסגולים, ויער קסום וסוסים
לבנים.
ואז נפתחות העיניים וכל הכאב חוזר ושומדבר כבר לא עובר לי.
אני עם הראש בתוך הכרית , שוקעת לעולם אחר .
ואני בוכה וצורחת וזה רק אני .
אני והדממה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.