[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בס"ד, מוצ"ש כ"ז אלול תשס"א.

(או: "הלם תרבותי במוסדות להשכלה גבוהה")

חייה של הדתייה המצויה אינם קלים, למעשה הם גם לא היו אמורים
להיות. על העלמה נגזר התפקיד המפוקפק של "אשת חיל" - היא אמורה
לתמרן במומחיות בין קריירה למשפחה. ליהנות משני העולמות ולסבול
מהתמוטטות העצבים שתבוא לאחר כך. העלמה ממלאת תפקיד ראשי
בטרגדיה היוונית של החיים - בזמן מוקצב מראש היא אמורה להספיק
לסמן וי ליד כל הדברים שציוו עליה לעשות: לימודים באולפנה (כשר
למהדרין בהשגחת המפד"ל), הדרכה ב"בני עקיבא" (ומי אמר שלדתיים
אין חיי חברה?), שירות לאומי, אוניברסיטה. ואם כל זה לא מספיק
- כל זאת ועוד לצד הסרנדות הקבועות שמגיעות מכיוון המקהלה
היוונית בכיכובה של דודה בלומה ועם פזמון הקאלט: "איך זה שבגיל
20 עוד אין לך חבר? הבת של הרובינשטיינים כבר הייתה עם ילד
בגילך!". אכן, זוהי שאיפת חייה של העלמה הדתייה - להגיע למעמד
המכובד של נשואה + 5 (ארבעה ילדים ובעל מגודל) עד גיל 24. ואם
אפשר אז גם תואר בהוראה כי הבעל ירא השמיים עסוק מדי בלימוד
תורה ואין לו זמן לעניינים גשמיים כמו כסף. ייעוד אישי? הגשמה
עצמית? זה החיים האמיתיים גברת, לא "חלום עליכם".
את בינתיים, הצלחת לעבור כמה מהמכשולים בדרך אל האושר הצפוי
ב"והם חיים באושר ועושר". צלחת את האולפנה בהצלחה, שרתת את העם
והלאום, לא התפתית למדרשות למינהן. הגעת אל המוסדות הגבוהים
להשכלה גבוהה וחשבת שהגעת אל המנוחה והנחלה. חשבי שנית. דווקא
כאן, במסדרונות האפלים של אוניברסיטת תל אביב - דתיים, ועוד
רווקים, הם זן נכחד. על כל רווק לרפואה שתאתרי בפקולטה לרפואה
יהיו עוד תריסר יעלות חן שלא יהססו להוריד כפפות ולשלוף
טלפיים, הכל בשם המירוץ אל הטבעת. שמרי מרחק - צפויים פצועים.
בחוקי הג'ונגל של הרווקים יש רק חוק אחד שקובע - החזק שורד.
אבל את מנסה לשכנע את עצמך (כן, את מדברת אל עצמך מדי פעם
ודווקא העובדה שזה לא מדאיג אותך היא שמדאיגה אותך) שאת לא כמו
כולן (הכי מיוחדת). את הגעת לאונברסיטה מסיבות אובייקטיביות
גרידא. את הגעת עבור ההשכלה! מכשולים אימתניים מסגנון הקורס
בכימיה או הפטור באנגלית לא ירתיעו אותך! תהיות פילוסופיות
מסוג ה:"האם העובדה שמבני ברק עיר הקודש אין אוטובוס ישיר אל
אוניברסיטת תל אביב המשוקצת אמורה לרמוז לי משהו?" לא ישכנעו
אותך אחרת! את, שחרטת על דגלך ללחום את מלחמתם של השמאליים
המדוכאים ולהחזיר אותם מהגלות הפינתית שנכפתה עליהם, את שדרשת
לקבל בונוס על 5 יחידות התושב"ע שעשית כשעוד חשבת שזה שווה
משהו, את, שהמענק שתקבלי אחרי שנה של גזירת בריסטולים בשירות
הלאום יכול לשמש לך לקניית מחדד ותו לא - את, עלמה ללא חטא
וחת, מודל בני ברק 82 - עומדת לסוב על עקבייך כשחצאיתך הארוכה
מתנופפת אחריך כמו דגל לבן, וכל זה רק בגלל שבקורס שלך יש 6
דתיים מתוך 150 איש.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אם אני חושב,
משמע אני
קיים?"

"אני לא חושב"
ענה לי מישהו.

"עזוב אותו"
אמרתי לעצמי,
"מי הוא שידבר,
הוא לא קיים".




אחת ברגע של
הרהור ברומו
(נו, טוב, לא
כ"כ) של עולם.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/5/02 2:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
צופיה לאופר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה