New Stage - Go To Main Page


יום הסטודנט 2002, יום שמח לכל הדעות לכולם שמחים מהורהרים
מופעים, אנשים שמחים, אמנים מופיעים. חיים נעלמים.
יום הסטודנט 2002, היום שיווכח כיום הנורא בחיי, יום הסטודנט
2002 התשיעי במאי 2002. היום שבו נשמתי תייפח את נשמתה האחרונה
ותעזוב אותי.
אך בגלל מה..? בגלל חשש, בגלל פחד... הפחד, שבלעדיו חיי היו
שלמים, אך עכשיו הם בכלל לא חיים, יושב פה מול מסך, מביט אל
הטלפון, מהסס ומתחנן לעצמי, צלצל... בבקשה...
אך כלום, מביט לתוכי, מחפש את עצמי, יום הסטודנט 2002, היום
שבו איבדתי את זהותי האמיתית, היום שבו מתתי סופית. היום שבו
איבדתי אותה, את זהותי, את נפשי התואמת, את עצמי.
עכשיו אני רק קליפה, קליפה ריקה של עצמי, ללא תוכן, ללא מהות,
ללא רצון לחיות.
יום הסטודנט 2002, התשיעי במאי 2002, היום שיכל להיות היום
הטוב ביותר בחיי, יום ממוצע כמו כל יום אחר, אך בשבילי, יום
מקולל, היום שבו איבדתי את עצמי, היום שבו מתתי סופית.
מחזיק בקצות אצבעותי בנשימה, בתקווה שתחזור נשמתי, בתקווה שלא
תעלם לי שוב, בתקווה.

יושב פה מול מסך, מביט אל הטלפון, חושש, מפחד אך מסרב להאמין
שזהו הסוף... מקווה...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/5/02 16:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ביג צ'ייף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה