ילדה לכודה בתוכי
חושבת על מוות וצרות אחרות.
מחשבות  מטורפת מתנגשות בדפנות
של מוחי ההרוס מפצצות מכאיבות.
ההרס הזה מתיש אותי,
הוא מתיש גם הרי אנושות תמימים.
שארית אנושיות לשמה קמה
מדינה שכזאת.
חייתי מחוץ לה
חזרתי בתוכה התהפכתי
בתוכה גם אהבתי.
הארץ שלי אותה אהבתי מתפוצצת במוחי
מרימונים של תקווה.

מכתבים מארץ רחוקה.
שפה זרה.
שירים ומכתבים גם פה כתבתי
בארצי המדממת בדממה.
בדמה שילמה הילדה
עכשיו היא חופשיה.

דועכת ארצינו, דועכת האהבה,
את מי אוהב עכשיו?
אותך, אותי, אותה?
אהבת מולדת, אהבת נעורים ומוות גם.