|
כל כך הרבה עצב יש בפה שלך שמנשק אותי
בכי נשפך לגרוני
את נוסכת בי את העצבות דרך הרוק שלך
הטעם שלו מוכר כמו הטעם של מיציך
הכל מתערבב בכל
אהבה ותשוקה קורעות קרע בשולי בגדינו
אנחנו מתאבלות על אהבתנו הפורחת
אז נשקי אותי שוב
אם את לא בוכה לפחות תרווי את העצבות שלי
יש ימים שאני צמאה לאיזה כעס בריא
באוטו אמרת לי מעצבנת ועניתי את בעצמך
וכל כך רציתי שזה יתפתח לאיזו צעקה חזקה
שתשמעי כמה קשה לאהוב אותך
שתדעי שאת מכווצת לי את הבטן לפעמים
ואני מרגישה את הטעם החמוץ של קיבה שמתהפכת
חרדה מפכפכת
זונה
תני לי לכעוס קצת עליך
על הקושי הבלתי אפשרי שבלאהוב את מי שמחר
עלולה לקום וללכת ולא
בגלל שלא טוב לנו
אישה יפה שלי
ולא בגלל משהו בי
אישה יפה שלי
אלא רק כי איתי לעולם לא תשמעי
"קבלו את החתן והכלה". |
|
|
הנכד שלי עכשיו
ב ס-י-א-ם,
הוא לומד
בפקולטת ליידי
בוי, הוא יש לו
מה שקוראים
שדאייים,
הוא הניכד שלי
- סבתא פולניה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.