הנה את הולכת,
מבט אחרון, נשיקה ולהתראות.
הנה את עוזבת,
מוכנה להתחיל לחיות.
מכורה לעצמאות שלך,
רודפת אחריה ללא מחיר
תעשי הכל למען האהבה שלך,
אהבה שהוא עדיין לא הכיר.
קשה לך וקר לך,
אבל את מסתירה כאילו זה לא שם.
מטפסת בפסגת החיים שלך,
מתעלמת ממכשולים ומבני אדם.
את כמו סופה- מטלטלת ועוזבת,
משאירה צלקות וסימנים,
ואח"כ נשארים רק געגועים.
היית ילדה ועשית טעויות,
אך, הנה, את הופכת כבר לגברת.
הן לימדו אותך והקנו לך ניסיון,
ואת כבר יותר בוגרת.
אני אהיה כאן בשבילך, אל תפחדי,
תמשיכי בחיים שלך ותמיד תחייכי
אני אמחה את דמעותייך כשיהיה לך כואב
ואדאג שלא יצבוט לך בלב.
אני מוסרת לך את אהבתי על זר של שושנים
מוקדש לאחותי, מיטל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.