New Stage - Go To Main Page

נעמי אלומים
/
אותו מאי

עוד נותרה נשיפה לכבות בה הנר,
ונוצקה אפלה על שפתיי.
וכיצד לי אמצא, חכמה עוד יותר
המיתה, בתפילת אותו מאי?

כי היכן אסתכל אם סימאו את עיניי,
ולמה אאזין בחרשות?
טעמם הערל של פרחי אותו מאי
בי יפציר על חרפת הטיפשות.

מה מצאתי עד כה? כבר שבעתי חיפוש,
ונכלמתי מערש דווי.
חלומי כבר עבר את בחינת הסירוס,
שנבחן על ידי אותו מאי.

לא נותרה בי גבורה, אסתכן בדבריי -
"בוא, הנצח, אותי להגיף!"
והנצח עונה, בשתיקת אותו מאי,
לא אשבע מבוזו, לא אוסיף.

וכיצד לי אמצא בחורבות אותו מאי
תורן דגל, נכון להקריב,
כאשר בנפשי אחפש, בעיניי
הדמעות המלוחות להטיף.

עלבון של שתיקה בנימוס אסגל,
ואזכור את משא אותו מאי,
שהוביל דעתי מעיקר לתפל
וקיצר אחיזת פעמיי.

האדם אינו טלאי התפור לעוד טלאי,
לגורל מספריים של דכדוך.
אך רועמת בלב סערת אותו מאי,
משתיקה את קולות החיתוך.





והמוות יצהל, והרוגז יכבה,
כל תקווה, אם מבצר ומעוז,
בליבי תינצר, וליבי יישבה
באדמת החלום הנגוז.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/5/02 10:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעמי אלומים

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה