הילדה שגדלה, שפתאום התבגרה
יושבת עכשיו בתוך חשכה
חשכה מדומה, שיצרה לעצמה
שרצתה להכין בשביל הרחקה
עם כלב פרווה ודובון וורוד
רוצה לשכוח, לא לדעת עוד
כאב נעלם בתוך יער אבק
הילדה שלי יושבת על חתיכת עץ דק
והעץ פעם צמח וידע לאהוב
הילדה שלי ידעה רק לכאוב
הילדה שגדלה, שפתאום התבגרה
יושבת לבד ופתאום היא בוכה
בוכה על חיים, בוכה על דברים
בוכה לכלבים ולדובונים
הילדה מביטה בי בדמעות רטובות
ואני מתחננת אליה לא לבכות
הילדה לא שומעת, היא רק מחייכת
ופתאום ממני היא מתרחקת
הילדה מבטיחה שהיא תמצא את הכוח
משהו שיעזור לה לשכוח
ופתאום היא מרימה דבר אפור
ולא מביטה עכשיו לאחור
הילדה שגדלה, שפתאום התבגרה
שוכבת על עץ ועליי מביטה
הילדה שלי מראשה מדממת
מחייכת אליי ואת עיניה עוצמת...

הילדה שגדלה, שפתאום התבגרה
השאירה אותי לבדי בוכה
ועכשיו פתאום אני מבינה
וקולטת שהילדה נעלמה
הילדה שהלכה לי ברחה לעולמה
שרועה על עץ ובעיניה דמעה
ואני הולכת לה, אני לא אחכה
מה שבטוח, שהילדה שלי,
יותר לא תבכה...