|
נותר החיוך
בלבו השקט
רועש שם
בגן
מסתובב
הס
הס
רוח הדממה
נושקת
לשערת הילדה
התמימה
והוא ממשיך
ללכת ברחובות
המועדים
לנצח נצחים
השמיים
מעליו מחייכים
נוצצים
לאות כוכב
זוהר
חיוך בקצה
פניו רובץ
ואל הלילה
הוא יוצא
בסערת רגשות
עם קללה
כואבת
בתוך לב ליבו
מסתתרת
חיה טובה
משתכנת
בורידיו
אך תמימות
לו לשווא
עיניו אפילות
כירח מציץ
מענן
הלילה
אינו מושלם
לאדם
שלבו נרדם |
|
|
אכלתי את כל
השוקולד בבית.
את כל הקוביה
האחרונה.
אחת שלא מבינה
למה אומרים לה
כל הזמן:
"תאכלי, יא
אנורקסית,
תאכלי!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.