הכל התחיל לפני שנה,
כשהרימה ידיה לשמיים ושאלה
"בשביל מה?!"
אך לא נענתה בתשובה,
ומאותה נקודה
את ידיה לא הצליחה להוריד בחזרה

ניפצה לעצמה תקווה אחר תקווה
אמונה אחר אמונה בנוגע לסביבה
אך עוד פעלה כשורה,
בנתה חומות,
שאף היא לא היתה מסוגלת לפרוץ
ומצאה עצמה עומדת ללא התקדמות -
אך ורק נפילה

ללא אהבה,
עם מחסום למסתורי ליבה.
אך ורק הרחקה,
על מנת שלא תפגע,
ללא נאמנות, ללא מחווה,

וכך את האמת הפנימית איבדה,
מי יודע מה יהיה עוד שנה . . .