בלבי נצתה האש
אך דאגת לכבותה.
בעיני נצצו כוכבים
אשר כיסית בעננה שחורה.
המטרת עלי גשם
טיפות של שנאה
ומעיני זלגו דמעות
כנהר של אכזבה.
אהבה אותי, כך היא טענה
קרירה כקרח, את לבי כלאה.
קשה מאוד הייתה הפרדה
ובתוך ורידי זרמה לה שנאה.
והיום היא הרחק מכאן,
שוכבת לה בתוך גן
שני מטר מתחת לאדמה
כי אני בסוף רצחתי אותה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.