שני הסוכנים פספסו אותו ליד ניקוצ'ן. אבל הם הצליחו לתפוס
אותה, ודחסו אותה לקוביה.
את הקוביה שמו בקלנש עם שאר הקוביות למשלוח. שמעתי שעכשיו היא
חלק מהמדרכה בנואק-עלית.
זה כבר היה מוגזם לפספס אותו בסינוצ'ן, אז שני הסוכנים נדחסו
בעצמם לקוביות, והועברו במשלוח האחרון של עפרות כבדות
למינסטריאל.

"כאשר האדם לא מסוגל לבנות את עצמו, הוא יעבור את השינוי
המתאים, כדי שיוכל לשמש בבניית הסביבה", כך מהמסמך לתיקון
כללי-אזרחי, מטעם האזרחות המחוקקת העליונה.
עם דברים כאלה לא מתווכחים, חשב לעצמו. למרות שהוא היה אולי
הפגום שבפגומים.

בכל זאת הוא לא כל כך רצה לסיים בתור קובייה והם לא היו
מעונינים לוותר ופיספסו אותו בדיוק מעל חיוזצ'אן, באמצע טיסת
סחר לילית.
הוא ניפנף לשלום כשמצנח הגב נפתח. הסוכנים בלית ברירה קפצו
אחריו, למרות שלהם לא היו מצנחי גב.
את השאריות גירדו ומכרו לשימורי בשר.

הוא נרשם ב-"קוננטיננטל לה קואמבה", רק לכמה לילות של רגיעה.
בלילה קפץ לו על המיטה סוכן, שהסתתר שלושים ושמונה יום מאחורי
דלת הכניסה. הוא למזלו היה באותו רגע בחדר השני, בחברת סמינה
הגדולה, שנתנה הופעה משגעת בצהריים ואחת ממש טובה באותו ערב.
הסוכן דחס את עצמו ידנית לקוביה והמתין לפינוי.
יום למחרת הוא הציב את כף רגלו על מדרגות הכניסה לבנין
"הסוכנות המיוחדת לתפיסת עבריני אישיות ודחיסות".
מאה שמונים ותשעה סוכנים קפצו עליו, עם כלים שלופים.
הם, פספסו אותו במדרגה אחת ונאלצו לקבוע תור לדחיסה המונית
קבוצתית.

המזכירה בקבלה, הצביעה לו על הכיוון של משרדי ההנהלה.
היא פיספסה את הכיוון בכשלוש נקודה שמונים ותשע מעלות ונדחסה.
במשרדי ההנהלה לא היה אף בנאדם. "הם כולם נדחסו", אמר תוכי
שישב על השולחן.
התוכי נראה כמו אחד שיודע על מה הוא מדבר, אז ההוא ביקש מהתוכי
שישב מעכשיו על הכתף שלו.
"יש לך גרעינים בבית?", שאל התוכי.
ההוא אמר לתוכי שיסתום את הפה.
התוכי קצת נעלב, אפשר היה לראות זאת לפי הנוצות.
אז ההוא התנצל ואמר שיש לו רק עולש טחון וקצת גינג'ר, אבל זה
לא בעיה לקנות קצת גרעינים מחר.
התוכי נראה כמתרצה ועף להתיישב להוא על הכתף.
אחרי שהתוכי יצא דחסו לקוביה את כל הבנין, על אנשיו כחלק
מהשרות לציבור.
"לאן הולכים עכשיו?", שאל התוכי.
ההוא חייך ואמר, שאפילו יחסית לתוכי הוא מדבר די הרבה.