מבוסס על סיפור אמיתי, כמעט. הפעם הראשונה ששתיתי וודקה...
השאר די מסביר את עצמו.

הוא היה שיכור. היא הייתה מרילין מונרו, בתוך תמונה על הקיר
מולו, מחייכת אליו בצבעים חיים, באותה אדישות מנומנמת שיש
לתמונות. הוא היה בטוח שהיא היחידה שמבינה אותו. שכן, שניהם
היו במצב ביש. הוא, מכיוון שכל חייו הובילו אותו לאותה מסעדה
משעממת והמפלט היחיד שמצא בה היה אלכוהול ותמונה של מרילין.
היא, מכיוון שכל חייה וכוכבותה הנפלאים והמרתקים, גם הם הביאו
אותה להיות תלויה על קירה של מסעדה משעממת, שם כל שיכור חולף
היה יכול לייחס לה מניעים ותחושות אירוטיים ואמהיים לחילופין
כלפיו. והיא, גם לו רצתה, גם אם המחשבה לא הייתה מעבירה בה
חלחלה, היא סך הכל תמונה. חיקוי חיוור של המציאות.
אך לו לא היה אכפת. באותו מצב הזוי בו היה שרוי, אותו חיקוי
חיוור שנתלה מולו היה מחייך וקורץ לו והוא היה אסיר תודה על
כך. לקח לה זמן להבין זאת, אך כשראתה את המבט החמים והבוטח
בעיניו, לא יכלה שלא לחוש מוחמאת. שכן אף אם היה שיכור, ובעל
טעם רע במסעדות, הוא העריך אותה. למרות שהיא מצידה, לא השקיעה
בו שום מאמץ.

שפתיה המפתות והחושניות היו פרי מאמציו של אמן, ולא מאותם
אומנים שהכתירו עצמם, שהיו מעצבים שפתיים במחיר מופקע בקליניקה
מפוקפקת. החיוך הפך זה מכבר לשגרה מכאיבה של שרירי לסת
מכווצים. הקריצה הייתה תוצר לוואי של מוחו הקודח של הצופה
המעריץ.
כי היא בכלל תמונה סטאטית והוא, גם אם ראשו סחרחר עליו, פיתח
כלפיה רגשות הראויים לבני אנוש, ואף העריך את הסבל שבחיוכה.
"הו! אם רק היית אמיתית..." הוא חשב. "הו! אם רק הייתי
אמיתית!" היא השתוקקה בכל סיב בד מישותה הדו-ממדית. הוא חשק
באהבתה בעיניו, עיניה הכחולות נטפו תשוקה. כעבור מספר דקות של
בהייה מלאת תקווה, הוא עזב בחפזון לכיוון השירותים.

שניהם שקלו מחדש.

הוא, מביט בעצמו במראה של שירותי ההגברים וחושב לאן הדרדרו
חייו כאשר האושר היחיד שהוא מוצא מגיע מהול בוודקה. היא, שכעת
אף אחד לא מסתכל עליה בכמיהה, מצאה משמעות מחודשת לקיומה
הפוטוגרפי. היא החליטה להקדיש את עצמה, על צבעיה הבולטים, למען
אותם שיכורים המחפשים אהבה והבנה. היא תהווה מפלט מהחיים
האמיתיים ותייצג בגאווה את המיתוס ההוליוודי, תאיר את חייהם
בחיוכה המאולץ. אושר רב הסבה לה המחשבה הזו. היא מצאה את
ייעודה במסעדה. הוא, מצדו, התעלף על רצפת שירותי הגברים.
מספר דקות לאחר מכן, העירו אותו פנים מודאגות של גבר צעיר.
הצעיר חייך. הגבר השיכור התרומם מעט ונישק אותו.

והם חיו באושר ועושר עד יום חמישי הבא.