היא יושבת לידי.
היא יושבת לידי ומדברת בפלאפון.
רק מחסום הצביעות מונע ממני מלקחת את ידי וללפות את גרונה,
להדק את פרקי אצבעותיי עד כליון כוחי.
המתיקות המזויפת שלה נמאסה עלי.
השקרים שהיא מפזרת בלי הרף נמאסו עלי.
הוולגריות שנמצאת מתחת למעטפת הסוכר שלה מתפרצת כשמחסום
הצביעות נסדק.
בלית ברירה אני סותם את הסדק עם אצבע.
כבר נגמרו לי האצבעות.
כנראה אאלץ להיפטר ממנה בדרך אחרת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.