[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זאת צריכה להיות או אני או הפסיכולוגית.

אתמול באתי לפגישה, השיחה התגלגלה, ונזכרתי שהבטחתי. הבטחתי
לספר על החתך בורידים שניסיתי (והצלחתי) לעשות עם סכין יפני.
אז סיפרתי...

סיפרתי לפסיכולוגית את כל הסיפור, איך ישבתי יום שבת אחד בחדר,
כשאמא ואבא בסלון רואים טלויזיה, ואני מגרדת ומשפשפת את עורי,
רוצה לראות מה יקרה אם אני אוכל לגלות משהו על הגוף שלי, אם
הוא שונה מכל מה שלמדנו בביולוגיה.

מזל שחורף אחרת היו רואים כולם את התחבושת היו שואלים ואני
הייתי צרכה להמצא תרוצים.

אז היא אמרה שכדאי שאני אספר להורים. אמרתי שאני מעדיפה שלא כי
הם סתם יעשו מזה ביג דיל כשזה ממש לא. אז היא תספר להם...

החיים שלי ישתנו לחלוטין, לא ירשו לי לצאת מהבית, לא ישאירו
אותי לבד בחדר, לא בטוח שבכלל אני יהיה בבית, אולי יאשפזו
אותי, אם כל המקרים הקודמים בטח לא יוכלו לבטוח בי.

ההורים בעצם אף פעם לא יכלו לבטוח בי, וגם אני לא ממש. אני לא
שולטת במה שאני עושה כשאני בדאון. כשאני מרגישה שמשהו חייב
לקרות כי אני לא מסוגלת לחיות במצב הזה, אז אני מוציאה את זה
על עצמי, כי אני לא רוצה להוציא את זה על אחרים.

אז אני פוגעת בעצמי, אז מה? אז אני משוגעת? מטורפת? סכ"ה עוד
דרך להוציא את השנאה והכאב, נכון, היא ממש לא בריאה, אבל זאת
הדרך שלי. בנתיים אני לא מכירה שום דרך נוספת.



ואתם?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חולה מין
מדוכא!









פרובוקטורית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/5/02 18:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שולמית הדכאונית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה