ההיפופותם
יותם
אהב לאכול
הכל:
ספרים וגרביים,
משחת נעליים,
מסרק וקולב,
בובה של ארנב,
מרק עם גריסים,
חולצת פסים..
הכל הוא בלע,
הוא בלע הכל.
הוא נהיה
גדול,
הוא נהיה
ענק,
לא נשאר מקום,
הבית נסדק..
וכולם אמרו לו:
יותם,
תסגור את הלוע!
תפסיק לבלוע!!
תתאפק!
תעצור!!
תתחיל לאכול
כמו ציפור..!
שנה ,
לא יותר,,
קצת חסה, קצת כרוב,
והכל יסתדר..
טיפת אופי,
קצת זמן,
תהיה אפילו דוגמן..!
יותם רגע עצר,
ואחר כך חזר,
פער פה,
ואכל
בכל פה,
בין נגיסה
ללעיסה
הוא אמר:
רק כך
אני מאושר!
היפופותם זה
גדול!
היפופותם זה
ענק!!
אני לא איילה,
אני לא חיידק,
אני לא דק..
אני אני!
אמר יותם,
והמשיך וחיסל
ככה סתם:
גזר ודלעת,
פרחים במקלעת,
ארנק עור תנינים,
מחרוזת פנינים,
סוודר אנגורה,
את הדובי גיורא..
וכשעוד
נשאר לו תיאבון,
הוא אכל גם
את "להיות כמו כולם"
ואת "רק ככה נכון".
לקינוח הוא זלל
קצת דעת קהל,
ובלע,
בלי להשאיר פירורים,
את  "מה שהשכנים אומרים".
ואז הוא גיהק
שבע רצון,
לבש מכנסיים קצרים,
והלך לצוף בנהר
עד מחר..