כשהייתי ילדה קטנה לאח שלי היה חבר מאוד טוב.
כל יום הוא היה אצלנו או שאח שלי היה הולך אליו.
מתישהו באמצע התיכון הקשר בין השניים נותק.
אח שלי דורון טס לחול אחרי הצבא.
כעבור שנה הוא חזר ובדרך מסוימת חידש את הקשר עם ליאור אחרי
שבע שנים שהם לא דיברו.
יום אחד נכנסתי לאינטרנט וליאור שלח לי הודעה.
הוא חשב שאני דורון.
ומכאן מתחיל הסיפור...



                                             

"מה קורה דורון?" שאל ליאור.
"אני בסדר מה איתך? דרך אגב זאת מאיה לא דורון..." רשמתי
לליאור.
"אני אחלה. את יודעת מי זה?"
"לא אני לא. מי אתה??"
"אני ליאור. זוכרת אותי?"
"ליאור קאופמן?"
"כן."
"ויי כמה זמן לא שמעתי ממך או ראיתי אותך! מה קורה איתך?"
"אני בסדר מה איתך?"
"אין לי תלונות..."
אני וליאור התחלנו לדבר.
השעה הייתה רבע לאחד בלילה כשהתחלנו לדבר וכשסיימנו השעה הייתה
רבע לשלוש.
דיברנו על כל מיני דברים שקרו אחד לשני במשך השבע שנים האלו.
ואז דורון בא והתחיל לדבר איתו אז אני הלכתי לישון.
למחרת שוב דיברנו באינטרנט.
ושוב דיברנו במשך שעות.
וככה היה כל יום במשך חודש.
אחרי חודש הגעתי הביתה מחברה שלי.
הזמנתי מעלית ובאתי להיכנס ומישהו גבוה וחתיך נכנס למעלית.
"היי." הוא אמר.
"היי. איזו קומה אתה צריך?" שאלתי אותו.
"כמוך שלישית."
עמדנו במעלית מחייכים בביישנות וחיכינו שהמעלית כבר תגיע לקומה
השלישית.
המעלית נעצרה והדלת נפתחה ויצאנו מהמעלית.
"ביי." אמרתי לו.
"ביי."
שנינו הלכנו לאותה דלת והתחלנו לצחוק.
"אתה בא לדורון?" שאלתי אותו.
"כן. את גם?" הוא שאל.
"אפשר לומר שכן..."
"את חברה שלו?"
"לא אני אחותו. מאיה נעים מאוד. איך קוראים לך?"
"מאיה?!?!"
"כן זאת אני... למה אתה בהלם?"
"איך שאת השתנית!"
"מה?!"
"זה אני ליאור."
"ויי אתה נהיית ממש חתיך!"
"גם את..."
ליאור עמד מחוץ לדלת עם העיניים בחוץ והפה פתוח.
הוא היה בהלם מאיך שהשתניתי במשך השנים.
"במקום לעמוד פה בחוץ אתה רוצה אולי להיכנס?"
"כן. שכחתי לרגע למה באתי לפה..."
אחרי זה שנכנסנו הוא נכנס לחדר של דורון וראיתי אותו שוב רק
כשהוא הלך הביתה.
ושוב כמו כל יום בחודש הקודם דיברנו באינרנט בלילה.
אבל הפעם דיברנו על נושאים פרטיים.
"איכפת לך אם אני אשאל אותך שאלה פרטית?" שאל אותי ליאור.
"לא."
"את בת 15 נכון?"
"כן. למה?"
"סתם רציתי לדעת... את עדיין בתולה?"
"כן אני כן."
ואז דיברנו על אותו נושא.
סיפרתי לו שפעם יצאתי עם מישהו בגילו אבל לא שכבתי איתו.
(ליאור בן 22)
מאז אותה שיחה אני וליאור דיברנו על הכל.
ופעם אחת בשיחה התחלנו לצחוק ואני אמרתי לו שאני יכיר לו את
חברות שלי.
ואז אמרתי שלא כי אני רוצה לצאת איתו.
ומאז אותו יום כל הזמן צחקנו על זה.
אבל אחרי שבועיים גיליתי שאני באמת דלוקה עליו קשות.
והיה לי קשה להתנגד לרגשות האלו...
אחרי שבוע מאז שגיליתי שאני דלוקה עליו הוא בא אלינו.
כששמעתי שהוא אומר לדורון שהוא הולך ללכת הביתה יצאתי מהר
מהבית וחיכיתי לו מתחת לבית שלו.
"מה את עושה פה מאיה?" הוא שאל אותי.
"רציתי לדבר איתך בלי שדורון יפריע או יישמע." אמרתי לו.
"על מה רצית לדבר איתי."
התיישבנו על הספסל והוא הסתכל עליי בעיניים הירוקות כחולות
שלו.
"תעצום את העיניים. קשה לי לומר את זה כשאתה מסתכל עליי."
הוא צחק קצת ועצם את עיניו.
אבל עדיין היה לי קשה לומר לו את זה כי אחרי הכל הוא החבר הכי
טוב של אחי.
אז במקום לדבר פשוט נישקתי אותו.
חשבתי שהוא יפסיק אותי אבל הוא.
הוא המשיך לנשק אותי.
ואז הפסקנו.
הסתכלתי לו בעיניים והוא לי.
"זה מה שרצית לומר לי?" הוא שאל ושנינו צחקנו.
"לא... רציתי לומר לך... שאני מאוד אבל מאוד מחבבת אותך."
"מאיה... האמת שבאחת השיחות שלנו דיברנו על משהו שגרם לי להבין
עד כמה שאת בחורה נחמדה, בוגרת וחכמה. וזה מצא חן בעיניי. גם
אני מחבב אותך מאוד אבל את עדיין קטנה מאיה. ויותר חשוב מזה...
את האחות של החבר הכי טוב שלי."
"אז???"
"אז זה קצת בעיה..."
"דורון לא צריך לדעת ואני לא יספר לאף אחד שאני יוצאת עם מישהו
בן 22 אז אתה לא תעבור על החוק..." אמרתי בתקווה שאולי זה
ישכנע אותו.
"זה לא אפשרי מאיה. אם את היית יותר גדולה בשלוש שנים אז היה
אפשר אבל את לא..."
דמעות הופיעו בעיניי ולא ידעתי מה לעשות.
זה לא שאני מחבבת אותו והוא לא אותי.
אנחנו מחבבים אחד את השני אבל אנחנו לא יכולים להיות ביחד מכל
כך הרבה סיבות..
"אל תבכי מאיה..."
"רק תעשה לי טובה אחת..."
"בטח. מה את צריכה?"
"תנשק אותי שוב."
"לא מאיה."
"בבקשה ליאור פעם אחרונה... בבקשה..."
הסתכלתי עליו בוכה וזה שבר לו את הלב.
ואז הוא נישק אותי.
אחרי הנשיקה נתתי לו חיבוק כל כך חזק.
"עכשיו תגיד לי שאתה לא רוצה אותי."
"אני כן רוצה מאיה. אבל איך אפשר להיות ביחד?"
"אפשר. אם אתה רוצה ואני רוצה אפשר."
"ומה עם הגיל? מה עם דורון?"
"אני לא יספר לדורון ובקשר לגיל... אנחנו נסתדר ליאור."
נשארתי מתחת לבית שלו במשך שעתיים ואז חזרתי הבייתה.
שנינו הסכמנו לא לספר לאף אחד ובמיוחד לא לדורון!
במשך כל יום בשבוע היינו נפגשים.
הייתי נפגשת איתו באיזה בית קפה שאין שום סיכוי שמישהו שאנחנו
מכירים יגיע לשם ואחרי זה חוזרים בנפרד הביתה.
יום אחד כשדורון היה בטיול באילת הוא בא אלינו.
"מה אתה עושה פה?!" שאלתי.
הייתי מופתעת שהוא בא.
"חשבת שאני יישכח?" הוא שאל.
"תשכח מה?"
"היום לפני חצי שנה..." הוא אמר והוציא מאחורי גבו קופסת
שוקולדים בצורת לב וורד.
"ליאור... אתה פשוט הבחור המושלם!"
אמרתי לו ונישקתי אותו.
באותו יום ההורים שלו טסו לחו"ל והיה לו בית לבד.
"רוצה שנלך אליי? אין אצלי אף אחד בבית וככה לא ייתפסו אותנו
יחד..."
אני הסכמתי והלכנו אליו.
ישבנו בחדר שלו ודיברנו.
"ליאור... זוכר שאמרתי לך שאני עדיין בתולה?"
"כן אני זוכר. למה?"
"אתה היית פשוט נהדר איתי. לא לחצת עליי לשכב איתך ואפילו לא
העלת את הנושא בשביל שאני לא אלחץ. אבל... עכשיו אני מעלה את
הנושא."
"מה את מנסה לרמוז מאיה?"
במקום לדבר נישקתי אותו הורדתי לו את החולצה שלו.
נשכבנו על המיטה שלו והמשכנו להתנשק.
לאט לאט  הוא הוריד את הבגדים שלי ואני את שלו.
ביום של החצי שנה שלנו ביחד שכבתי איתו.
ליאור היה מושלם.
הוא היה עדין איתי כי הוא ידע שזו הפעם הראשונה שלי.
הוא פחד לעשות איתי משהו מוגזם כי עדיין הייתי קטנה וזו הייתה
הפעם הראשונה שלי.
אחרי זה שכבנו במיטה שלו מחובקים.
"מאיה אני אוהב אותך." הוא אמר לי.
"גם אני אוהבת אותך." אמרתי לו ונישקתי אותו.
דמעות צצו בפינות עיניי ואני הייתי שמחה.
אחרי אותו יום הקשר שלי עם ליאור התהדק.
בחופש הגדול אמרתי להורים שלי שאני נוסעת לבקר חברים באילת
והוא אמר שהוא נוסע לצפון.
נסענו ביחד לאילת ובילינו שם את השבוע ביחד.
השבוע היה מושלם עד היום החמישי.
שכבתי במיטה שלנו במיטה אחרי הלילה הארוך שעברנו.
ואז נשמעה דפיקה בדלת.
ליאור שם חלוק והלך לפתוח את הדלת.
"אחותי מה קורה?!" אמר דורון ואז הפיל את התיק שלו.
הוא היה בהלם ממה שהוא ראה.
אני כמעט התעלפתי וליאור היה לבן כסיד.
"מה קורה פה?!" צעק דורון.
אני וליאור לא ידענו מה לומר.
"מאיה תצאי עכשיו מהמיטה ולכי שימי עלייך משהו!" צעק דורון
והסתובב.
הסתכלתי על ליאור ולא ידעתי מה לעשות.
שמתי עליי את החולצה של ליאור ודורון הסתובב.
"ליאור מה זה צריך להיות?! אתה מזיין את אחותי?!" דורון צעק
ונתן לו כאפה.
"לא דורון הוא לא מזיין אותי! דורון אני אוהבת את ליאור והוא
אוהב אותי! והוא לא מנצל אותי או משהו כזה!" אמרתי לו.
אבל לדורון זה לא היה איכפת.
מבחינתו ליאור כבר לא היה קיים בשבילו.
הוא התחיל לצעוק על שנינו ובמיוחד על ליאור.
הוא כמעט הלך איתו מכות אבל אני עצרתי אותו.
"תקשיבו לי עכשיו שתיכם! את הולכת ומתלבשת ואורזת את הדברים
שלך ובאה איתי הביתה היום! ותגידי תודה שאני לא הולך לומר
להורים את מה שראיתי היום! ואתה... מבחינתי אתה כבר לא קיים!
אל תדבר איתי יותר ואל תתקרב לאחותי שמעת?!"
"כן." אמר ליאור.
אני הלכתי והתלבשתי ואז נסעתי עם דורון הביתה.
מאותו יום לא שמעתי יותר מליאור.
הייתי כבר בת 16 כשזה קרה.
במשך 3 חודשים בכיתי כל יום.
בכיתי על האהבה הגדולה שאיבדתי.
בכיתי כי אהבתי את ליאור יותר מאשר את כל דבר אחר.
איבדתי את האהבה הראשונה שלי, איבדתי את הבחור היחיד שאי פעם
אהבתי, איבדתי את הבחור שיצרתי איתו קשר גופני וקשר חזק בנשמה
ובלב.
אבל משהו בי אמר לי שדרכינו ייפגשו שוב וששוב נחזור להיות
ביחד.

אחרי שלוש שנים ליאור עדיין היה במחשבותיי.
תמיד אהבתי אותו.
את האהבה הראשונה אף פעם לא שוכחים...
יום אחד פגשתי אותו במקרה.
וכל הרגשות שניסיתי להדחיק ולהתכחש אליהם חזרו אליי.
חיבקנו אחד את השני חזק ושנינו נוכחנו לדעת שאנחנו עדיין
אוהבים אחד את השני.
הלכנו לבית קפה ודיברנו.
"ליאור אני עדיין אוהבת אותך..." אמרתי.
"גם אני עדיין אוהב אותך."
שתקנו שנינו מסתכלים אחד על השני ולא ידענו מה לומר.
"מאיה את היית כל כך שונה מכל שאר הבחורות.
למרות שאת יותר קטנה בגיל התנהגת בצורה יותר בוגרת.
חשבתי שאת בטח כבר התגברת עליי כבר, חשבתי שאת כבר יוצאת עם
מישהו אחר. חשבתי שהפסקת לאהוב אותי..."
"לא. אני לא הפסקתי לאהוב אותך. אני מודה שבאמת ניסיתי להתכחש
לרגשות שלי אלייך ולהדחיק אותם כי ידעתי שאין שום מצב שאנחנו
נהייה שוב ביחד. אבל אני עדיין אוהבת אותך." אמרתי.
התנשקנו והתחבקנו.
החלטנו שהפעם לפני ששוב נכנס לקשר שצריך קודם לדבר עם דורון.
אני הזמנתי את דורון וליאור אליי לדירה.
בהתחלה דורון כעס כשהוא ראה את ליאור אבל אני הרגעתי אותו.
הסברנו לו איך התאהבנו אחד בשני לפני 4 שנים.
אני הסברתי לו כמה אני אהבתי אותו ועדיין אוהבת אותו.
ואמרתי לו שאני זו שעשתה את הצעד הראשון לגבי הסקס.
הוא חשב שזה היה ליאור.
בגלל זה הוא ממש כעס עליו.
הוא חשב שהוא סתם ניצל אותי.
"עכשיו אני מבין כמה שאתם באמת אוהבים אחד את השני. מאיה את
כבר בת 19 והחוק כבר מאפשר לך לצאת עם ליאור. אז מי אני  שלא
ירשה?" הוא אמר.
אני וליאור שמחנו.
ומאז אותו יום הקשר שלי עם ליאור שוב התחיל.
הקשר התחזק מיום ליום וכך גם אהבתנו אחד כלפי השני.
אחרי שסיימתי צבא התחתנתי איתו.
ומאותו יום אנחנו בלתי נפרדים.



מוקדש באהבה רבה לאלי.
תודה על הרעיון!
ומי יודע... (הלא מבין יבין!)