ישבתי במשרד, המזגן לא פעל והאויר המחניק החם נכנס פנימה,
נזכרתי בחלום שחלמתי אתמול, היה לו טעם מתוק אבל לא זכרתי כלום
לא הייתי מרוכזת.
נכנס לקוח התיישב מולי והתחיל לשאול את השאלות הרגילות-
הפרוצדורות.
כבר אמרתי את הכל מתוך הרגל. אני עובדת פה שנתיים באותו מקום
מול אותו שולחן.
נכנסתי לכאן בזכות-זכות, הכל עניין של פרוטקציות, מדברים פה
מכירים שם והופ נכנסים לעבודה שווה עם הרבה כסף.
המשרד של שמוליק מלא תמיד בלקוחות זה משרד של חוקר פרטי,
והסיפורים בהתחלה מאוד עניינו אותי, עניינים של בגידות,
האשמות, איומים של רצח בקיצור אקשן. אבל לאט לאט זה כבר התחיל
לשעמם שוב איומים שוב רציחות שוב בגידות, מן רוטינה של החיים
שכבר הפכה להרגל מאוד משעמם.
אבל הבחור הזה ישב מולי די חושש, שיערתי ששוב מדובר על איומים,
הוא שאל את אותן שאלות כמה זמן זה לוקח איך הוא מתעדכן איזה
פרטים הוא צריך לחשוף ועוד שאלות מוכרות ביותר, עניתי לו
שהדברים מאוד אידיבידואלים ושיפגוש את שמוליק הוא יוכל לקבל
יותר פרטים.
שמוליק קיבל אותו למשרד, בד"כ שיחות כאלה אורכות כשעה- שעה
וחצי, אבל הפעם שמוליק ישב איתו שעתיים, קיבל את הלקוח שהמתין
ואח"כ המשיך לעוד שעתיים שלמות!. זה באמת הפתיע אותי ועורר
ואתי מהתרדמת. אח"כ הוא יצא, לא יכולתי שלא לשאול אותו על מה
בדיוק הסיפור, שמוליק לא שש לשתף אותי בסיפורים עוד מאז ההתחלה
אך היו מקרים בהם הכרתי את הסיפורים והם אלו שהיו כל כך
בנאליים.
הפעם עוד לפני שנכנסתי הוא אמר "דפנה הפעם אני לא יכול  לספר
לך" הוא כבר הכיר אותי, עשיתי פני נעלבת ואמרתי מיד שרק באתי
לשאול אותו אם הוא רוצה קפה.
זהו מאותו יום התנהלו העניינים של הבחור ה"סודי" (כך כיניתי
אותו), הוא הגיע עוד פעמיים במשך אותו החודש, כל כך רציתי לדעת
על מה מסופר, כבר הבנתי שלא מדובר בסיפור "רגיל" הרוטינה שאני
מכירה.
יום אחד אחרי חודש בערך הגיע אלי מסמך, אני לא נמצאת הרבה
במשרד יש קבלת קהל אחת לשבוע, הייתי צריכה לצאת לסיים את היום,
וסביר להניח שלא אמצא שוב את אותו מסמך בעוד שבוע.
התחלתי לקרוא ומיד הבנתי שהמסמך הזה שייך לאותו בחור "סודי",
ניר, גמעתי את הכתוב והבנתי שהבנאדם מחפש מישהי שהוא יודע רק
את האותיות הראשונות של שם הפרטי ושל שם משפחה, ניר הזה,
מסתבר, חלם על בחורה והתאהב בה, היא השאירה לו רק שתי אותיות
'דלת' ו'מם', והוא גם ידע שיש לה גומת חן בחזה, אבל את הפנים
שלה הוא לא זוכר.
המוח שלי עבד בקדחנות, הסיפור הזה היה נשמע לי כל כך מטופש
ונראה לי שגם בזבוז כסף לחינם, שמוליק גובה מחיר יקר מאוד
לשירותיו, וכל זה בשביל למצוא בחורה שכנראה כלל לא קיימת כי
הוא התאהב בה, איך אפשר להתאהב בכזות קלות?!
כנראה שלא ידעתי למה אני מכניסה את הראש שלי, אבל לא הפסקתי
לחשוב על הסיפור .
ניר הגיע לביקור ישב על הכורסא וחיכה להיכנס, ניצלתי את
ההזדמנות הזו והצעתי לו קפה, הואמ הודה לי וביקש סוכר אחד.
רציתי לדבר איתו ולכן שמתי לו 4 סוכר כדי לקבל ממנו תגובה.
הוא הביט בי במן מבט חשדני ולפני שהבאתי לו את הקפה הוא אמר
"אל תשימי לי 4 אני שונא מתוק", הלבנתי כולי איך הוא ידע כמה
התכוונתי לשים לו?
הנבתי שמדובר בבחור מסוג לא רגיל, הוא נכנס לשמוליק ויצא, אך
הפעם לא ויתרתי, "שמוליק, מה יש לו בחור?"  "אה, ניר הוא רואה
דברים, הוא גם אמר שקראת מסמך שהיה שייך לו ושזה לא בסדר"
הבחור הזה מסתבר בעל כוחות בילתי רגילים, הוא רואה מה אנשים
חושבים, וזו גם הסיבה שהוא תר אחרי אותה בחורה מכיוון שהיא
המיועדת לו, ואם הוא התאהב בה, אז זה אמיתי.
חשבתי לעצמי מה חושבת אותה בחורה, האם גם היא אוהבת אותו?
ניר הגיע שבוע לאחר מכן, הוא הביט בי בעיניים ואמר "כשאגלה
אותה היא בוודאי כבר תהיה מאוהבת בי", "איזה משפט מוזר" חשבתי
לי, אבל לא אמרתי בקול, וגם לא הייתי צריכה.
ניר היה בחור נחמד, חוץ מהעובדה שהוא קרא מחשבות ותחושות, אבל
באופן כללי הוא נחמד.
הוא נכנס לשמוליק הבטתי בו ולפתע חשתי מן תחושת החמצה, קינאתי
באותה בחורה שעבורה עושים מאמצים גדולים כל כך, ואולי גם
בעובדה שהיא תזכה לקבל בחור שאם לא הייתי מפחדת לחשוב הייתי
אומרת לעצמי שחתיך.
"שלום מדברת דפנה" עניתי, אמא שלי היתה על הקו, "מה שלומך
דפנוש'?", "בסדר" עניתי, אבל אמא שלי הרגישה שמשהו לא בסדר
בקול שלי, "דפנוש' למה אתה נשמעת עצובה?",
-"עצובה לא, למה",
-"אני מכירה אותך דפנהלה, אולי תבוא לבקר בשבת, אנחנו דווקא
מתגעגעים"
-"אוי אמא, אני מרגישה כל כך זקנה"
-"אני מחכה לך"
וניתקה, באמת הייתי צריכה קצת התפנקות אצל אמא, האמנם אני כבר
לא ילדה קטנה, כבר בת 26 אבל תמיד צריך את אמא.
באתי בשבת, קיבלתי מאמא חיבוק ומאבא קיבלתי מבט, שאלתי אותו אם
הכל בסדר והוא אמר "אני צריך לדבר איתך", אבא תמיד היה קשה, אך
הפעם זה היה משהו אחר.
הוא התחיל לספר לי על חלום שחלם:
"הלכתי בין השבילים שלנו פה בחצר וראיתי אדם גבוה מביט בי, הוא
פנה אלי  ואמר 'אדון מרום טוב לפגוש אותך' 'שלום שלום' עניתי,
'אני מכיר אותך מאיזה שהו מקום?' הוא רק  שתק ואמר שהוא מקווה
שיום יבוא וזה יקרה, לא הבנתי אבל הוא הושיט יד הצביע על העץ
שלך, דפנוש, התקדם לעברו קטף שסק והלך"
הבטתי באבא שלי במבט תמוה מאוד "נו? אז?" "אבא אתה מעולם לא
יחסת חשיבות לחלומות, זה היה עוד חלום"
"לא, זה לא היה עוד חלום, חלמתי את החלום הזה 3 פעמים באותו
לילה ואח"כ בלילה הבא, סיפרתי לאמא ואז היא התקשרה אליך לבדוק
שהכל בסדר"
קצת חייכתי,האמת בזמן האחרון אני שומעת דברים טיפשיים וזה
התחיל להיות הרגל שמצא חן בעניי.
"טוב" אמרתי "איך הוא נראה?"
ואז אבא התחיל לספר לי ואחרי שתי דקות הבנתי שמדובר במישהו
מאוד מוכר, מוכר אפילו מאוד.
כן, זה יה הבחור ה"סודי", ניר, ואז הפזל התחיל להסתדר קוראים
לי דפנה מרום 'דלת' ו 'מם' ויש לי נקודת חן בחזה והחלום המוזר
שחלמתי פתאום התברר.
מיד צילצלתי לשמוליק ואמרתי לו שיש לי פתרון לאחד ה'קייסים'
שלו, הוא רק המהם ואמר לי לבוא.
התיצבתי אצלו אחרי חצי שעה וגילגלתי בפניו את השתלשלות הסיפור,
הוא התקשר לניר והוא הגיע מהר, כשהוא נכנס הרגשתי פרפרים,
הבטתי בו ופתאום הרגשתי "כשאגלה אותה היא בוודאי  כבר תהיה
מאוהבת בי" , אבל הפעם לא חשבתי שזה משפט מוזר...