לפעמים, כשהייתי מתעורר באמצע לילה חם, מזיע, מנגב מעלי את
הטיפות האחרונות שעדיין לא נדבקו לעורי, הייתי שואל את עצמי
האם גם אתה מזיע עכשיו. האם גם אתה מריח את הריח הזה, ריח של
זיעה באמצע הלילה. ריח כל כך משכר.
הייתי מדמיין אותן זולגות להן, לאורך בטנך, בדיוק כפי שדמעות
זולגות לאורך הפנים. הייתי רואה אותן מתעקלות, משנות כיוון רגע
לפני שהגיעו לפופיק. זה דגדג אותך. אני זוכר שדמיינתי לעצמי
אותך צוחק. אני זוכר שדמיינתי שצמרמורת עברה לאורך גבך, ורעדת,
קפצת לרגע, כאילו נס ממכת חשמל. הפטמות שלך התקשו.